בס"ד
"ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך"
שבת מברכים תמוז ר"ת ז'מני ת'שובה מ'משמשים ו'באים. האם אנחנו שונים עכשיו ממה שהיינו באותה תקופה בשנה שעברה? שאלה נוקבת. חייבים להתקדם ולהתעלות כסדר. זה טעם החיים ותכלית החיים.
"הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"
התפיסה השגרתית גורסת שאדם בעל מידות מושחתות הוא מטרד ציבורי. לא נעים להיות בחברתו. וזה בודאי נכון. אבל חז"ל לימדונו שהסובל הכי גדול מאותו אדם הוא לא אחר מאשר הוא עצמו. כל אחד במידה זו או אחרת סובל מהמדות הפגומות שלו.
תאוה - פ' בהעלותך "ויתאוו תאוה" וסופם - חידלון "קברות התאוה".
כבוד - פ' שלח. הנשיאים מסרו דו"ח שלילי כדי לא לאבד את נשיאותם בהיכנסם לא"י [זוה"ק]. פחדו לאבד את כבודם. סופם - מגיפה ומוות.
קנאה - קרח ועדתו. סופם - בליעת האדמה ואש.
מי היו הקרבנות העיקיים מהקנאה תאוה וכבוד? הם עצמם.
מוציאין מהעולם. כפשוטו, כפי המסופר בתורה.
וגם מעולמו הפנימי. השקוע בשלשת המחלות הרוחניות הנ"ל המלפפות את האדם כל כולו [עי' ברכת מרדכי על הפרשה] חי בעולם חיצוני, דמיוני ומזוייף.
תקרא קורות חייו של כמעט כל השחקנים, זמרים, ספורטאים וכו' תראה מכנה משותף. חיים שהם רצופים קנאה תאוה כבוד שעשו [ועושה] את אותם אנשים אומללים עד אין לשער ואין לתאר. והדברים ידועים לכל מתבונן.
פסח - תיקון התאוה. מצה פשוטה.
שבועות - תיקון הקנאה. כאיש אחד בלב אחד. ["קנאת סופרים תרבה חכמה" היא בגדר תמריץ ועצה נגד היצר. האידאל הוא ללמוד כדי לקיים רצון ה', ואדרבה, לא לקנא לחבר אלא לפרגן לו על מה הצלחותיו].
סוכות - תיקון לכבוד. ענני הכבוד. [הגר"מ שפירא פעם נזדעק כשכיבדו אותו. "השם הוא מלך הכבוד!!" זה להתפאר בלבוש המלך. "ה' מלך גאות לבש"].
שבת - תיקון לכל.
קנאה - שבת רזא דאחד. אחדות. קרח חלק על השבת ועל השלום. בשבת כל מלאכתך עשויה. אין תחרות. מעין עולם הבא שאין תחרות.
תאוה - כל הגשמיות בקדושה ומכוח מצוה.
כבוד - מצוה לכבד את השבת.
גילוי עריות - תאוה.
שפיכות דמים - קנאה [קין, אחי יוסף. קנאה פעמים רבות מובילה לרצח].
ע"ז - כבוד, כאשר האדם עצמו הופך להיות ע"ז.
"מוציאין את האדם מן העולם" כי הם מקבילים לשלשת העבירות שצריך להיהרג עליהם.
תיקון לקנאה? השני לא לקח את שלך. אין קשר! אין אדם נוגע במוכן לחבירו כמלוא נימה.
תיקון לכל שלשת המידות? עולם פנימי עשיר ואז לא צריך לחפש גירויים חיצוניים דמיוניים ומזויפים.
לא המדרש העיקר אלא "המעשה" שמספרים:
סיפרתי על הרב הגר"ש אוירבך שהיה עושה ספונג'ה לאלמנה בימי ששי. תיקון כבוד.
הרב קופשיץ הסביר מתלוננים שהוא תלמיד של הגראי"ל שטיינמן [למרות ייחוסו לג"ר י"ח זוננפלד זצ"ל וד"ל] כי הוא לומד יותר ביום אחד ממה שהם לומדים בחודש והם אוכלים ביום אחד יותר ממה שהוא אוכל בחודש. תיקון התאווה.
קנאה - הגרי"י פישר אמר שמשיח לא מגיע לא בגלל חוסר צניעות נשים [כמו שאמרו בטעות בשמו] אלא בגלל צרות עין של שכנים. באים לפניו מלא דיני תורה בין שכנים מסוכסכים! קנאה.
הרב מפונוביז' עשה מגבית לראש ישיבה אחר על חשבון הישיבה שלו. תיקון הקנאה. עין טובה.
אם נשפר את מדותינו אולי נזכה בקרוב לגאולה השלימה בב"א!
"ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך"
שבת מברכים תמוז ר"ת ז'מני ת'שובה מ'משמשים ו'באים. האם אנחנו שונים עכשיו ממה שהיינו באותה תקופה בשנה שעברה? שאלה נוקבת. חייבים להתקדם ולהתעלות כסדר. זה טעם החיים ותכלית החיים.
"הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"
התפיסה השגרתית גורסת שאדם בעל מידות מושחתות הוא מטרד ציבורי. לא נעים להיות בחברתו. וזה בודאי נכון. אבל חז"ל לימדונו שהסובל הכי גדול מאותו אדם הוא לא אחר מאשר הוא עצמו. כל אחד במידה זו או אחרת סובל מהמדות הפגומות שלו.
תאוה - פ' בהעלותך "ויתאוו תאוה" וסופם - חידלון "קברות התאוה".
כבוד - פ' שלח. הנשיאים מסרו דו"ח שלילי כדי לא לאבד את נשיאותם בהיכנסם לא"י [זוה"ק]. פחדו לאבד את כבודם. סופם - מגיפה ומוות.
קנאה - קרח ועדתו. סופם - בליעת האדמה ואש.
מי היו הקרבנות העיקיים מהקנאה תאוה וכבוד? הם עצמם.
מוציאין מהעולם. כפשוטו, כפי המסופר בתורה.
וגם מעולמו הפנימי. השקוע בשלשת המחלות הרוחניות הנ"ל המלפפות את האדם כל כולו [עי' ברכת מרדכי על הפרשה] חי בעולם חיצוני, דמיוני ומזוייף.
תקרא קורות חייו של כמעט כל השחקנים, זמרים, ספורטאים וכו' תראה מכנה משותף. חיים שהם רצופים קנאה תאוה כבוד שעשו [ועושה] את אותם אנשים אומללים עד אין לשער ואין לתאר. והדברים ידועים לכל מתבונן.
פסח - תיקון התאוה. מצה פשוטה.
שבועות - תיקון הקנאה. כאיש אחד בלב אחד. ["קנאת סופרים תרבה חכמה" היא בגדר תמריץ ועצה נגד היצר. האידאל הוא ללמוד כדי לקיים רצון ה', ואדרבה, לא לקנא לחבר אלא לפרגן לו על מה הצלחותיו].
סוכות - תיקון לכבוד. ענני הכבוד. [הגר"מ שפירא פעם נזדעק כשכיבדו אותו. "השם הוא מלך הכבוד!!" זה להתפאר בלבוש המלך. "ה' מלך גאות לבש"].
שבת - תיקון לכל.
קנאה - שבת רזא דאחד. אחדות. קרח חלק על השבת ועל השלום. בשבת כל מלאכתך עשויה. אין תחרות. מעין עולם הבא שאין תחרות.
תאוה - כל הגשמיות בקדושה ומכוח מצוה.
כבוד - מצוה לכבד את השבת.
גילוי עריות - תאוה.
שפיכות דמים - קנאה [קין, אחי יוסף. קנאה פעמים רבות מובילה לרצח].
ע"ז - כבוד, כאשר האדם עצמו הופך להיות ע"ז.
"מוציאין את האדם מן העולם" כי הם מקבילים לשלשת העבירות שצריך להיהרג עליהם.
תיקון לקנאה? השני לא לקח את שלך. אין קשר! אין אדם נוגע במוכן לחבירו כמלוא נימה.
תיקון לכל שלשת המידות? עולם פנימי עשיר ואז לא צריך לחפש גירויים חיצוניים דמיוניים ומזויפים.
לא המדרש העיקר אלא "המעשה" שמספרים:
סיפרתי על הרב הגר"ש אוירבך שהיה עושה ספונג'ה לאלמנה בימי ששי. תיקון כבוד.
הרב קופשיץ הסביר מתלוננים שהוא תלמיד של הגראי"ל שטיינמן [למרות ייחוסו לג"ר י"ח זוננפלד זצ"ל וד"ל] כי הוא לומד יותר ביום אחד ממה שהם לומדים בחודש והם אוכלים ביום אחד יותר ממה שהוא אוכל בחודש. תיקון התאווה.
קנאה - הגרי"י פישר אמר שמשיח לא מגיע לא בגלל חוסר צניעות נשים [כמו שאמרו בטעות בשמו] אלא בגלל צרות עין של שכנים. באים לפניו מלא דיני תורה בין שכנים מסוכסכים! קנאה.
הרב מפונוביז' עשה מגבית לראש ישיבה אחר על חשבון הישיבה שלו. תיקון הקנאה. עין טובה.
אם נשפר את מדותינו אולי נזכה בקרוב לגאולה השלימה בב"א!
