ואני גומר בדברי הוכחה להפריך טענת משכילים שכאילו התנא ר' אליעזר סובר בי צריכים להוציא עינו של החובל כמפורש בב"ק פ"ד ר' אליעזר אומר עין תחת עין ממש. [עי' בס' יהדות בין דת למוסר עמ' 235 - א.א.]. אבל טעות גדולה יש כאן.
ראשית מפרשת הגמ' שם שכוונת ר' אליעזר היא כי התשלומין שמין במזיק ולא בניזק לאמר חושבים כאילו ראוי הי' המזיק לאבד את עינו אלא שמקבלים ממנו תשלום כופר עינו אבל מעולם לא דן ר' אליעזר לבצע פעולה כזו.
שנית ההגיון הישר מוכיח כן כי אלמלי הי' איזה בי"ד בישראל בזמן מן הזמנים פוסק עין תחת עין ממש היו אותם החכמים מפרשים גם האיך לבצע את הדבר במעשה וכמו שמפורש בגמרא כל הסדר של מלקות או כונסין אותו לכיפה כן היו מפרשים לדעת אותם החכמים האיך ובאיזה אופן מבצעים את שלילת עין או יד או רגל של זה שחבל בחברו, היינו אם צריכים הדיינים להיות נוכחים בשעת מעשה ומה הם אומרים או קוראים אז וכדומה. ומכיון שאין אפילו רמז קל לכך הרי הוכחה ברורה שגם ר' אליעזר חשב זה רק באופן תיאורטי כי המזיק צריך לאבד את עינו לצורך תשלומין אבל מעולם לא דנו כך ותורת ד' תמימה וקיימת לעד.
[הרב אונטרמן ז"ל]
ראשית מפרשת הגמ' שם שכוונת ר' אליעזר היא כי התשלומין שמין במזיק ולא בניזק לאמר חושבים כאילו ראוי הי' המזיק לאבד את עינו אלא שמקבלים ממנו תשלום כופר עינו אבל מעולם לא דן ר' אליעזר לבצע פעולה כזו.
שנית ההגיון הישר מוכיח כן כי אלמלי הי' איזה בי"ד בישראל בזמן מן הזמנים פוסק עין תחת עין ממש היו אותם החכמים מפרשים גם האיך לבצע את הדבר במעשה וכמו שמפורש בגמרא כל הסדר של מלקות או כונסין אותו לכיפה כן היו מפרשים לדעת אותם החכמים האיך ובאיזה אופן מבצעים את שלילת עין או יד או רגל של זה שחבל בחברו, היינו אם צריכים הדיינים להיות נוכחים בשעת מעשה ומה הם אומרים או קוראים אז וכדומה. ומכיון שאין אפילו רמז קל לכך הרי הוכחה ברורה שגם ר' אליעזר חשב זה רק באופן תיאורטי כי המזיק צריך לאבד את עינו לצורך תשלומין אבל מעולם לא דנו כך ותורת ד' תמימה וקיימת לעד.
[הרב אונטרמן ז"ל]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה