נחלקו רש"י ותוס' על מי מוטל חיוב חינוך קטנים. רש"י [ברכות מ"ח] סובר דהחיוב מוטל על האב ולא על הקטן עצמו, ואילו תוס' סוברים שהחיוב מוטל על הקטן עצמו. והדברים עתיקים.
ובהתענגי על הספר היקר עקבי חיים [לגאון ר' יעקב חיים קלפהולץ זצ"ל מגדולי חכמי וצדיקי ירושלים סי' ד'] ראיתי שכה כתב: נלע"ד דמחלקותם תליא במחלוקת הרמב"ן והרמב"ם בסה"מ חלק השרשים שרש א' דדעת הרמב"ם הוא דכל מילי דרבנן הם בכלל לא תסור ואם עובר אדרבנן הרי הוא עובר על לאו דאורייתא דהיינו על לאו דל"ת וכן נראה שהוא דעת רש"י בברכות י"ט ע"ב יעויי"ש. והרמב"ן נחלק עליו וס"ל דאם עובר אדרבנן אינו עובר על לאו דאורייתא יעויי"ש ובמה שהאריכו מפרשי הסה"מ. והיוצא לנו מדבריהם הוא דלדעת הרמב"ם ודעימי' דכל מילי דרבנן הם בכלל ל"ת נמצא דאי לאו קרא דל"ת לא הוי ידעינן דיש כח ביד חכמים להטיל חיובים מדעתם רק אחרי שגילה לן הכתוב קרא דל"ת מיני' ידעינן דיש בכחם לחדש ולגזור חיובים מדעתם. ולשיטת הרמב"ן יוצא לנו דיש כח ביד חכמים להטיל חיובים אף לולא קרא דל"ת. ונוכל לומר דרש"י אזיל לשיטתו דס"ל דכל מילי דרבנן הם בכלל דל"ת ואילולא קרא דל"ת לא הוי ידעינן דיש כח ביד חכמים להטיל חיובים, נמצא לפי"ז קטן דפטור מכה"ת כולה א"כ הרי פטור גם מלאו דל"ת וממילא איו כח ביד חכמים להטיל חיוב חינוך על הקטן ולפיכך ס"ל לרש"י דחיוב חינוך הוא על האב ולא על הקטן. והתוס' יסברו כהרמב"ן דיש כח ביד חכמים להטיל חיובים אף לולא קרא דל"ת וא"כ ה"נ דיש כח בידם להטיל חיוב על הקטן ולפיכך סברי דחיוב חינוך הוא על הקטן בעצם ודוק עכ"ד.
ואם כי הדברים ערבים נדמה שאין הם עומדים בפני הביקורת. לפי ה'עקבי חיים' סובר הרמב"ן שחיוב חינוך מוטל על הקטן עצמו אבל בר"ן במגילה [יט] הביא שהרמב"ן סובר כרש"י שחיוב חינוך מוטל על האב. וכן הוא במלחמות [ברכות כ:]. ולכאורה נפל פיתא בבירא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה