כתב הרמב"ם [א-ח מהל' עבודת יוה"כ]: כל לילי יום הכפורים כהן יושב ודורש אם היה חכם, ואם הי' תלמיד דורשים לפניו וכו' ומתעסקין עמו עד שמגיע זמן שחיטה, ולא היו שוחטין עד שמכירין שעלה עמוד השחר בודאי שמא ישחטו בלילה.
"שמא ישחטו בלילה" - כותב באבן האזל: דברים אלו צריכים באור דמה הוצרך להוסיף וליתן טעם דבודאי אם ישחוט קודם שיעלה עמוד השחר יפסול הקרבן וגם יעבור על איסור מלאכה ביוה"כ, וממילא פשוט דמספק אסור לשחוט עד שיעלה עמוד השחר בודאי, ונראה שבא כאן לכפול בקיצור מה שכתב בהלכות תמידין פ"א הל' ב' שהיו שוחטין התמיד של שחר משיאיר פני כל המזרח ותנן ביומא דף כ"ח ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר מזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה, וזהו שכתב כאן עד שמכירין שעלה עמוד השחר בודאי, והיינו שיהי' ודאי לכל לא רק שהשוחט והסמוכים אליו יחשבו שעלה, אלא שהכל מכירין שבודאי עלה עמוה"ש, ועל זה כתב שמא ישחטו בלילה והיינו יארע סבה שבטעות ישחטו בלילה.
ובאופן אחר אפשר לומר דבגמ' שם על הא דתנן במתני' הורידו כה"ג לבית הטבילה דס"ד דקאי על זה שטעו לשחוט התמיד בלילה, במשנה מסופר כי פעם אירע שטעו ושחטו את התמיד לפני זמן עלות השחר, לאחר שהחליפו את מאור החמה במאור הלבנה. ושואלים: אימת [אימתי היה] מעשה זה? אילימא [אם תאמר] שהיה מעשה זה בשאר ימות השנה, לא סגיא דלאו [לא די שלא] כהן גדול הוא שעושה עבודה זו? שהרי מסופר שם שהורידו כהן גדול לבית הטבילה, והרי בשאר ימות השנה אין הכהן הגדול צריך להשכים לעבודה זו, שהרי יכולה היא שתיעשה בכל כהן שהוא. אלא חייב אתה לפרש שמעשה זה היה ביום הכפורים שרק הוא יכול לעשותה, אולם אז מאור הלבנה מי איכא [האם יש]? כי לפי חוקי הבריאה, לעולם לא יעלה הירח במזרח סמוך לעלות השחר ביום הכיפורים! ומבואר דביוה"כ א"א שיהי' טעות זה ע"י הלבנה, לכן סובר הרמב"ם דמה דתנן שהיו שוחטין כשהאיר כל המזרח, זהו באמת בכל השנה ומשום ימים שהי' בהן הלבנה ושייך הטעות תיקנו כן בכל התמידין, אבל ביוה"כ שטעות הלבנה לא שייך, וגם יש עבודה רבה מכל עבודת היום והכל בכה"ג, ולכן א"צ להמתין עד שיאיר כל המזרח, ולכן כתב רק עד שמכירין שעלה עמוד השחר בודאי, והיינו שהכל יכירו, אבל לא צריך להמתין עד שיאיר כל המזרח.
אמנם עי' בחידושי הגרי"ז על מסכת יומא כח ע"א שנשאר שם בצ"ע על דברי הרמב"ם דבהל' עבודת יוה"כ כתב דשחטו את התמיד כשעלה עמוד השחר בודאי ובהל' תמידין ומוספין כתב דלא היו שוחטים את התמיד עד שיאיר כל פני המזרח שהוא אחרי זמן של עמוד השחר יעו"ש. וכאמור לעיל לפי המבואר בדברי הגרא"ז מלצר באבן האזל הנ"ל דברי הרמב"ם מיושבים כמין חומר דשאני יוה"כ משאר ימות השנה וזה ברור [עי' בזה בספר מזהב ומפז עמ' מ"ז].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה