לזכות ידיד נפשי משה יהודה בן פעשע דינה לברכה והצלחה בכל אשר יעשה וזיווג הגון במהרה
א] הצגת השאלה
ב] דעת השואל שבסם אין חילול שבת מה"ת שאינו כדרכו
ג] דעת ה'הר צבי'שגילוח בסם נחשב כדרכו ואיסורו מה"ת
ד]עדיף לעבור על איסור אחד חמור מאשר על איסורים רבים קלים יותר
ה]כאן יש הרבה חילולי שבת
ו]קושיה על ה'הר צבי' – גילוח זקן הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה וחייב רק מדרבנן
ז] תירוץ - לפי כמה ראשונים גילוח זקן נחשב מלאכה שצריכה לגופה וחייב מדאורייתא גם לדעת ר' שמעון
ח] ראיות שגילוח בסם הוי כדרכו
ט] סם אינו גוזז אלא שורף
י] בסם עדיין קיימות בעיות לישה וממרח
יב] דברי המהרי"ק שמלאכה שנעשתה מתוך אונס נחשבת משאצ"ל
יג]ראיה שגלוח בסם נחשב כדרכו
יד] סיכום
א] הצגת השאלה
שאלה: אדם שהיה אנוס לגלח שער זקנו בשבת והיו לפניו שתי אפשרויות, לגלח בסם על ידי עצמו או אפשרות שניה לגלח על ידי נוכרי בתער איזה דרך יבחר לו האדם שבה ימעט באיסורים ויעבור על הקל הקל תחילה. אנחנו חיפשנו בדברי הפוסקים עד כמה שידינו, יד כהה מגעת, וניסינו לברר שאלה זו על פיהם, להגדיל תורה ולהאדירה.
ב] דעת השואל שבסם אין חילול שבת מה"ת שאינו כדרכו
שאלה זו נשאלה בשו"ת הר צבי [יו"ד קמ"ד] והשואל שם רצה לומר שרצוי שיגלח בעצמו ע"י סם בשבת שאין בזה חילול שבת מהתורה מפני שמבואר במשנה במסכת שבת צ"ד ע"ב 'הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו [תולש שערו בידיו]חכמים אוסרים משום שבות' וגילוח בסם נחשב כנוטל שערו ביד אבל אם יגלח בתער ע"י נוכרי הרי גם הניקף עובר בחמשה לאוין, וא"כ הדבר פשוט דאתי איסור דלא יגלחו ולא תשחית ודחי איסור דנוטל שערו ביד דליכא רק איסור שבות וכההיא דשבת קכ"ח ע"ב'סבר מבטל כלי מהיכנו דרבנן וצער בעלי חיים דאורייתא ואתי איסור דאורייתא ודחי דרבנן'. וכך היא דעתו הרמה של שר התורה הגאון מטשעבין זצ"ל בדובב מישרים [ח"א סי' ע"ח] למסקנה, שיגלח בסם בשבת בעצמו שאינו נחשב כדרכו וגם הוי מלאכה שאינה צריכה לגופו [עי' להלן שנדון בזה] ולא יתגלח בתער ע"י נכרי ויעבור על איסור לא תשחית.
ג] דעת ה'הר צבי' שגילוח בסם נחשב כדרכו ואיסורו מה"ת
והגרצ"פ פרנק זצ"ל דחה דברי השואל וכתב: "המגלח בסם אין לו כל קשר עם הדין של הנוטל שערו ביד כי כל הפטור של הנוטל שערו ביד היינו משום דהוי מלאכה כלאחר יד דלאו אורחא לתלוש שערו ביד משא"כ להעביר השער בסם הוי אורחיה שכן הדרך להעביר בסם.
ועוד דדוקא נוטל שער ביד אמרו דפטור אבל כל שאינו ביד ממש אלא נוטל שער בסם נחשב כנוטל בכלי מה לי סם מה לי כלי, סוף סוף תלישת השער לאו ביד הוא שהרי הסם תולש והסם במקום הכלי הוא וא"כ גילוח בסם הוא חילול שבת דאורייתא ומוטב שיתגלח ע"י נוכרי בתער ולא יעבור על חילול שבת דאורייתא שהוא בסקילה ולגבי דידיה הקל תחילה הוא שיתגלח בתער וינצל מחילול שבת שהוא בסקילה.
ד] עדיף לעבור על איסור אחד חמור מאשר על איסורים רבים קלים יותר
אלא שעדיין יש לדון נהי דשבת חמור טובא נגד לאו דפאת זקנם לא יגלחו דאיסור שבת במיתת בית דין וזה במלקות, הרי כתב הר"ן בסוף מסכת יומא גבי חולה שיש בו סכנה וצריך לאכול בשר בשבת ולפניו בשר נבלה ובעל חיים הטעון שחיטה יעדיף לשחוט בשבת אע"פ שאיסור נבלה קל מאיסור שבת, איכא חומרא אחרינא בנבלה לפי שהאוכלה עובר בלאו על כל זית וזית שבה אבל לענין שבת חד לאו הוא. וא"כ גם בנדון דידן יש לומר דגילוח הזקן ע"י נכרי חמור טפי שהרי עובר הניקף בחמישה לאוין משא"כ באיסור שבת אינו עובר אלא בלאו אחד של שבת.
ה] כאן יש הרבה חילולי שבת
אבל באמת זה אינו שהרי המגלח בסם בשבת שחייב משום תולש מן המחובר היינו שבכל שתי שערות שמגלח עובר באיסור סקילה נמצא שבגילוח השער בסם תרוויהו איתנייהו בהו, חיוב מיתת בי"ד וגם עבירה כפולה ומכופלת נגד החמישה לאוין דגילוח הזקן, דכאן עובר בלא תעשה דשבת על כל שתי שערות בפני עצמן ולכן בודאי אין לו לעבור בידים על חילול שבת ומוטב לו לעבור בשב ואל תעשה חמשה לאוין מלעבור בקום ועשה על חילול שבת כפול פי מאה. כן נראה לי להורות למעשה עכת"ד. וכדעת ה'הר צבי' כתב בשו"ת מנחת יצחק [ח"א סי' סד] וכן דעת הגאון בעל החלקת יעקב זצ"ל [ח"א סי' ס"ט וח"ב סי' צב]. אמנם, בס' בני רא"ם [סי' ב'] העלה חידוש מקורי שאולי עדיף ע"י סם על פי דעת הרמב"ן שבשבת חצי שיעור מותר, וא"כ יש הרבה חצאי שיעור איסור גילוח ואין שום חצאי שיעור איסור שבת, ועדיף לעבור על מעט איסורי שבת ולא על הרבה איסורי גילוח בתער. ובסוף דחה מתוך ס"ס, שמא אין ההלכה כמו הרמב"ן ובשבת יש באמת איסור חצי שיעור, ושמא ההלכה כמו התשב"ץ נגד הר"ן ולא אומרים שעדיף לעבור על איסור אחד חמור מאשר על הרבה איסורים קלים.
ו] קושיה על ה'הר צבי' – גילוח זקן הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה וחייב רק מדרבנן
והנה ברבעון שבילין גליון כ"ז-כ"ח במאמרו של הרב אליעזר ציצוביץ שמקשה על מסקנת שו"ת הר צבי בזה הלשון: "תמוה לי מדוע לא דן הגאון רצ"פ פרנק זצ"ל בזה שגילוח הזקן בשבת הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה שהרי אינו צריך לשערות אלא רוצה להפטר מהן. ולא דמי לגוזז שצריך לגזיזה לאריגה שהיתה במשכן והרי רוב פוסקים סוברים שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור אבל אסור מדרבנן גרידא. והסוגיא במסכת שבת צ"ו ע"ב שכתבה שהנוטל צפרניו ושערו בכלי חייב כתבו התוספות היינו דוקא לרבי יהודה דמחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה אך להלכה שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור גילוח שער בשבת אסור רק מדרבנן א"כ אם יתגלח בסם ע"י עצמו יעבור רק על איסור דרבנן ובגילוח בתער ע"י נוכרי יעבור על איסור דאורייתא של ניקף". וכ"כ בקובץ אור השבת טו עמ' קי"ד.
ז] תירוץ - לפי כמה ראשונים גילוח זקן נחשב מלאכה שצריכה לגופה וחייב מדאורייתא גם לדעת ר' שמעון
ודחה דבריו בס' מנחת אלימלך [ח"א סי' כח] עפ"י דברי הביאור הלכה [סי' ש"מ] שגם לרבי שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור, בגוזז חייב "אפילו אינו צריך לשער דגזיזה היתה במשכן שלא לצורך הצמר והשער רק לצורך העור כגון בעורות תחשים ועל כן חייב כל שהוא לצורך עצמן אע"פ שאינו צריך לשער ומלאכה צריכה לגופה היא". וכ"כ הרמב"ן [שבת ק"ו, ב] והר"ן [מובא בביאור הלכה שם].
יוצא איפוא שאכן התוספות סוברים שהנוטל שערו בכלי חייב היינו רק לפי רבי יהודה שסובר שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב אך כיון שכל הפוסקים הנ"ל הכריעו שהמגלח שערו בכלי חייב אפילו שלא צריך שער ולמרות שפסקו כר' שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור.ועכ"פ יש לנו ספק אם יש כאן חילול שבת וספק חילול שבת קל מודאי איסור ניקף, א"כ יפה פסק בזה בשו"ת הר צבי שעדיף שהנוכרי יגלחו בתער ואל יגלח עצמו בסם. וכ"כ משמו של הג"ר אברהם גנחובסקי זצ"ל [שתוך כדי כתיבת מאמרנו זה הלך לעולמו לדאבון לב אלפי תלמידיו] בספר בני רא"ם [סי' ב'].
ח] ראיות שגילוח בסם הוי כדרכו
וצפיה צפיתי בקובץ מוריה [תש"ס מובא גם בסוף ספר תורת המלאכות ח"ג] שהדפיסו מכתב שכתב הג"ר צבי ברוידא [שהיה אב"ד בפתח תקוה] לגאון בעל הדובב מישרים. ושם הביא ראיה נגד דעת הדו"מ שסובר שגילוח ביד אינו נחשב כדרכו. שהרי מבואר במימרא דרב כהנא בשבת [ע"ד.]דאמר אין דרך גזיזה בכך וכמבואר ברש"י [ד"ה חכמה יתירה] ד'להדיוט אין דרכו בכך והוי כלאחר יד' ויש לדייק מדבריו דאי הוי דרכו בכך חייב משום גוזז, וכדהקשו בגמ'משטוף בעזים וטוו בעזים [שאם דרכו בטווית צמר ע"ג הבהמה, נחשב דרכו בכך] אף דגוזז עצמו אינו אלא בכלי, הרי דהכלי אינו עיקר בגוף המלאכה וכמוש"כ. ועיין רש"י חולין קל"ד שכתב "מודה ר"י במידי דאורחיה וכיון דאורחיה דעיזים בתלישה כגיזה דמי וכמו תולש את הכנף דחייב. ואמרו בירושלמי הטעם דעוף אין לו גיזה, תלישתה היא גיזתה". ובאורו דכיון דדרכו בתלישה הוי גיזה אף דהוא ביד. הרי ראיה שאם דרכו בכך נחשב כדרכו.
ט] סם אינו גוזז אלא שורף
והמשיך שם, דיש לדון בעיקר גלוח ע"י סם כיון שהסם שורף את השיער דאין זה בכלל גוזז דמעשה המריחה עצמה אינה פעולת גזיזה ואח"כ כשמוריד הסם ע"י הקיסם אינו גוזז עי"ז את השער דאי הוי מיקרי גזיזה דהיינו חותך א"כ היה אסור אף משום גלוח וע"כ דאנו אומרים שאינו חותך כלל את השער אלא שורף וכמבואר בנוב"י יו"ד סימן פ"א. ולכאורה דין זה דומה להא דפסק הרמב"ם ז"ל בפכ"ב הל' י"ג וז"ל הנוטל שער מגוף האדם חייב משום גוזז לפיכך "אסור"לרחצן את הידים בדבר שמשיר את השער ודאי כגון אהלה וכיו"ב עכ"ל הרי דאינו חייב רק אסור מדרבנן דדומה לגוזז [דבתחילת הל' שבת פ"א ה"ג קבע הנשר הגדול שבהשתמשו בלשון "אסור" מכין אותו מכת מרדות] אבל אין זה מעשה גזיזה עצמה משום דגוזז פירושו חותך, עכ"ד.
י] בסם עדיין קיימות בעיות לישה וממרח
והגר"צ ברוידא העיר מזוית אחרת דיש בעשיית הסם בשבת דמערבבין האבקה עם מים משום לישה וא"כ היה מקום להעיר לשואל דעשיית הסם צריך להיות באופן שאינו דרך לישה וכן יש להעיר על פעולת מריחת הסם על פניו דיש בזה משום ממרח ודרך הגלוח הוא שצריך להחליק את המשיחה כדי שיכנס בין השערות וכדי שיהא דבוק לפניו שלא יפול וגם צריך לעבור כמה פעמים עם הקיסם עם מים על המשיחה כדי שלא יתייבש מיד ויפסיד פעולתו ובזה יש איסור מה"ת וצ"ע.
יא] דעת האגלי טל והדבר אברהם שצריך חיתוך כמו במספריים
האגלי טל מלאכת גוזז [סוף אות י"ד] ד"ה עוד נ"ל וז"ל נראה לי ברור דעקירת השער ע"י סריקה דומה לתולש לאו היינו גוזז וכנוטל צפרניו ביד דפטור מה"ט,דכי אמרינן בכלי אסור היינו בכלי המחתך כמו מספריים דהיינו גוזז אכל מסרק שתולש השערות מה לי שעוקרן ביד או בכלי. ובבכורות כ"ה דאמר 'לא שנו ביד אבל בכלי אסור והתנן עושה מקום בקופיץ תני לקופיץ', נמי ניחא דכלי כגון קופיץ ששוחט בו הוא מחתך השערות ואסור ע"כ מוכרח לגרוס לקופיץ אבל במסרק נראה דאין איסור מן התורה עכ"ל.
מבואר מדבריו דאף שאורחיה הוא לסרוק במסרק ס"ל דהוי תולש כלאחר יד כיון שהמסרק תולש ולא מחתך כמו מספריים וא"כ י"ל דה"ה סתם שעוקר השערות ולא מחתך הו"ל תולש ביד דהוי מלאכה כלאח"י – וכך גם סם שאינו מחתך אלא שורף.
כ"כ בס' דבר אברהם [סי' כ"ג ענף ג] דהא דאמר רבי אליעזר דנוטל שערו בכלי חייב זהו דוקא בכלי המיוחד לה כגון מספריים אבל בכלי שאין דרך גזיזה בו לא עדיף מבידו, והביא ראי' שכן אמרינן בירושלמי פרק המצניע הל' ו' רב אחא ר' נחום בשם רב לעולם אינו חייב עד ויטלנו בקרסטל ופירש בק"ע שהוא מין מספריים משמע דבכלי אחר דלאו אורחי' פטור מחטאת כמו ביד, וגם הביא ראי' שכ"כ הרמב"ם בפיה"מ פ' המצניע על מתניתין דנוטל צפרניו וז"ל אבל מי שנטל אחת מהן במספרים ודומה לו מכלי הגלוח כיון שנטל שתי שערות יתחייב לדברי הכל עכ"ל הרי שפירש להדיא בכלי הגלוח דוקא אבל בכלים אחרים לא עי"ש.
ומראה מקום אני לך, שבספר תורת המלאכות ח"ג בסופו יש קונטרס מיוחד שמברר שאלה זו שנכתב ע"י הג"ר יצחק נתן קופרשטוק זצ"ל ומסקנתו שיתגלח ע"י סם שאינו אלא מדרבנן וכדברי הגאון בעל הדובב מישרים וכך הביא שם בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר הערות דיליה על מס' קידושין כ"א,ב.
יב] דברי המהרי"ק שמלאכה שנעשתה מתוך אונס נחשבת משאצ"ל
הנה ידועים דברי המהרי"ק בשורש קל"ז דמי שכפוהו עכו"ם לעשות מלאכה הוי משאצל"ג דכל תכלית עשייתו אינה אלא להנצל מן העכו"ם. והרבה אחרונים כתבו כדבריו יעויין בכפ"ת סוכה ל"ג ובחוות יאיר קפ"ב וכ"כ הפמ"ג במש"ז סי'שכ"ח סק"ד ובראש יוסף שבת ע"ב ע"ב בתשובה בענין מי שכפוהו לאכול נבילה או לחלל שבת דחילול שבת בכה"ג אינה אלא מדרבנן והוי משאצל"ג, ובחלקת יואב סי' י' כתב לפי"ז דכל מלאכות אנשי הצבא באונס הוי משאצל"ג עיין בדבריהם.לפי זה גם בנידון דידן שחילול השבת נעשה מתוך אונס אינו אלא איסור מדרבנן משום שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה וקלה יותר מאיסור התורה של גילוח בתער.
והגאון ר' אשר וייס שליט"א כתב [במנחת אשר שבת סימן פא אות ג] שדבר זה צע"ג דנראה טפי דאין מלאכה שאצל"ג אלא כשתכלית המלאכה אינה בעצם המלאכה כנ"ל אבל כשהמלאכה נעשית כדרכה ולתכליתה ככל מלאכות אנשי הצבא או מי שעושה מלאכה לעכו"ם כשהמלאכה נעשית כדרכה ולתכליתה אלא שהעושה אותה אינו מתכוין להנות מפירותיה אלא להנצל על ידה אין זה משאצל"ג דא"כ נימא אף במי שעושה מלאכה לאחרים מאהבתם או יראתם או להרויח שכרו ג"כ הוי אצל"ג כיון שאין כונתו אלא לדבר צדדי דהיינו מאהבה ומיראה או משום שכר וכדו' ועיי"ש עוד שהאריך בזה. ועי' בנקודה זו גם מה שדחה דברי המהרי"ק בשו"ת חלקת יעקב [ח"ב סי' צב].
יג] ראיה שגלוח בסם נחשב כדרכו
ואשור ברהטים, שהגאון ר' מנשה קליין זצ"ל [שו"ת משנה הלכות חי"א סי' קצה]תמה על השואל בשו"ת 'הר צבי' וגם על הגרצפ"פ שבהרחיבם דיבור בשאלה אם גילוח בסם נחשב כדרכו וחילול שבת מדאורייתא נמנעו מלהביא ראיה מגמרא במכות שמפורש שעוברים על חמשה לאוין ע"י ואם יעלה יפה הדמיון בין איסור גילוח לאיסור שבת, יצא שגם בשבת תיחשב לחילול שבת. שהרי במכות [כ, ב] העמידו את הברייתא שאם קרח ארבע או חמש קריחות בראש עוברים באיסור 'לא יקרחו קרחה' על כל אחת למקרה ש'סך חמש אצבעותיו נשא ואותבינהו בבת אחת' ופרש"י נשא פירוש סם שמשיר את השער ע"ש ובתוס' הרי דסם דרך קריחה בכך וחייב עליו חמש מלקיות וצ"ע עכ"ד המשנ"ה.
ויש אולי לתמוה על תמיהתו, שמשם נראה ראיה לסתור, שהרי במשנה כתוב שעוברים על גילוח פיאות הזקן [ויש סוברים שכך הדין גם ביחס לפאות הראש] בתער בלבד ורק ביחס לקרחה אין חילוק בדבר וכל שגרם שראשו יהיה קרח חייב, ולומדים מייתור המלה 'קרחה' [ע"ש בריטב"א ועי' גם בסוגיא בנזיר מ, א שכשיש מצות גילוח אינה מתקיימת אלא ע"י תער]. הרי שסם לא נחשב כדרכו ואינו חייב עליו אא"כ יש גילוי מיוחד בפסוק. שו"ר שבנודע ביהודה הוכיח שאכן מכאן רואים שאין סם נחשב דרך גילוח. אבל עי' אריכות גדולה בשו"ת קול מבשר [ח"א סי' י"ט] שהרבה להשיג על הנו"ב וסלל דרך מקורית משלו.
והדרינן לדברי השו"ת משנה הלכות שהוסיף מעשה מצמרר מימי שהותו במחנה ריכוז בזמן השואה: הוה עובדא בימי עניי ומרודי ועונותי גרמו כשהייתי במחנה 'קאנצעטר' תחת הנאצים ימ"ש שרציתי דוקא במספרים כעין תער ונתתי חלק מלחמי למי שיש ברשותו מכונת גילוח שיקח במספרים ולא הועיל לי, כשבאתי לפני המפקח והסתכל עלי ולא נראה בעיניו וצוה עלי לילך להגלח. והלכתי שנית למי שהי' לו מספרים שם ג"כ לא ניחא ליה עד שקבלתי מכות גדולות ובע"כ הושיבו אותי על ספסל ובא אחד וגלח אותי בע"כ בתער בשבת לעת המנחה בעונ"ה ובחטאינו השי"ת יכפר עלינו.
יד] סיכום
הראינו צדדים לכאן ולכאן בשאלה אם עדיף להתגלח בעצמו בסם או ע"י נכרי בתער ולהלכה נחלקו הפוסקים מה הדרך הנכונה. מלבד המקורות הרבים שהבאנו בס"ד עי' גם בשו"ת יביע אומר [ח"ד או"ח סי' ל"ד אות י"ח] ומה שהעיר עליו הרה"ג ר' שמואל טל בספרו 'טל חיים' [שבת עמ' 174] ובשו"ת עטרת משה סי' צ"ג דן בסוגיא באורך. ואפשר היה להאריך בזה עוד אבל אין הפנאי מסכים לנסות למצות את הנושא עד תומו. ויה"ר ששאלות כאלו לא תהיינה מעשיות ורק מבחינת דרוש וקבל שכר ונראה בקרוב בנחמת ציון וירושלים אכי"ר.
סיימתי א' דר"ח רם חשון
גבעת זאב החדשה
שכונת אגן האיילות ת"ו
ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה