...וכמו ששמעתי בזה על פסוק ויחלום יעקב, שמהחלומות ניכר מעלת האדם אם גם כשאינו עושה כלום רעיונותיו רק "והנה ה' נצב עליו", ובדבר זה צדיקים מעטים שנתפארו כן, ולכך נתנו ברכה היתירה לערבית שהוא השכיבנו לשלום. (חלק ב צדקת הצדיק עמוד א)
והחלום שבעת השינה שאינו בידו ובחירתו לנקות הרהוריו וכן הרהורי ודמיונות כל א' מישראל בכל זמן שהם דוגמת חלום הם אף מס' מאמיתות המדמה שהיא נבואה, כי גם בהם מלובש פתרון האמיתי ומרומז חכמת אמת הנמשכות מחב"ד שבמוחו אלא שמעורבב בבטלה הרבה, כענין אין חלום בלא דברים בטילים. ובלקוטי פרשת וישב ביאר ענין החלום מוחין דגדלות שבתוך מוחין דקטנות. וכן הדמיונות של הבל הם מוחין דקטנותו, ואצל בני ישראל שכל אחד יש לו שורש בתורה דכתוב בה אמת ואינה דמיון הרי המוחין דגדלות גנוז תוך מוחין דקטנות, רק מכל מקום מפני הקטנות המסבבו אי אפשר בלא דבר בטל, אבל יש בו גם בר. והמבין על זה לדעת התוכיות שבכל הדמיונות הוא מי שנקי מתאוות כיוסף בתאות נשים ודניאל בתאות אכילה הם היו פותרי חלומות, דשורש כל הרהורי בטלה הם בתאות שבזה הלב חושק להרהר, ומי שהוא שקוע בדמיון אין יכול להחליף ולהוציא הדבר אמת המלובש תוך הדמיונות... (שם צדקת הצדיק עמוד פ)
החלומות של האדם הם המגידים לו על הרהורי לבבו לדעת במה הם שקועים ביום שמהם הם באים, כמשאז"ל (ברכות נ"ה), ועל זה יסתער לב האדם כאשר יראה כי גם בעסקו בתורה רוב היום ככולו כל זמן שלא נמלט ממחשבות זרות הנולדות מצד היצר שבלב הכוסף לאיזה דבר ונקשר בו לא נמלט מחלומות ודמיונות כאלו, וזה נקרא אצל רז"ל רוח הטומאה השוכן בשינה, פירוש על ידי אותן דמיונות ואין לו אז כח מחשבה טובה המגדרת בו. ובודאי יעקב אבינו ע"ה שחלם "והנה ה' נצב" ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו גם בשינתו רוח הקדש שורה עליו לא רוח הטומאה חס ושלום, ועל זה היתה עצת רז"ל בקריאת שמע שעל המטה דעל ידי זה מזיקין בדילין... (שם עמוד קכא)
ולכך יוסף נתגדל על ידי חלום וכן נמכר על ידי חלום והם קראוהו בעל החלומות, ונכתב זה בתורה ודאי לא דבר ריק הוא, ובגמרא סנהדרין (ל') ופרק קמא דברכות ו' נקרא בעל החלום המלאך המחלים ולא האדם החולם, רק באמת יוסף הוא בעל החלומות כנ"ל, שהחלום הוא לתקן עון הוצאת זרע לבטלה בהקיץ על דרך שנאמר בדור המבול "לא אוסיף וגו' כי יצר וגו' מנעוריו", פירוש בעודו בנערות ולית ליה דעת גם כן רע... וכן הוא הטענה דשינה שאין בו דעת וגם כן רואה קרי זהו הצלה על הכל, אך מכל מקום אין זו הגנה גמורה ומבטח עוז עדיין גם לנח דהרי מכל מקום מענישים בפרט לעובר, כי באמת גם זה דיצר לב וגו' מנעוריו צריך תיקון, וכן הקרי דחלום... והוא התורה תבלין כנ"ל, שהוא חכמת תורה שבעל פה, הנקרא חכמה תתאה, פירוש חכמה הבאה מלב התחתונים שהם בני ישראל, והיא חכמת שלמה כנודע והיא באה לו בחלום כמפורש בכתוב, פירוש כי החלום הוא הדמיון שבשינה מסתלקים המוחין ונשאר הדמיון שהוא אחורים של החכמה, פירוש כמו מעשה כלאחר יד... וכשזוכה לכך להשיג דברי תורה אמתיים בחלום על ידי זה מזדכך החלום והדמיון שלו שהוא גם כן דברי תורה, וממילא גם ההרהורים בטילים שגרמו ראיית קרי מתתקנים... (חלק ד ליקוטי מאמרים עמוד רלה, וראה שם עוד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה