התפילה כשהיא מתגשמת היא הופכת לפלסתר לזוהמת עבודה זרה.
האדם קורא לאלוהים שהוא מציירו איתן, קשה, תקיף, ושליט, נצחן, ורודף כבוד
ומשמעת של עבדות כפופה מנתיניו עבדיו, והוא אלוהים דדוקא עלול להיות
מרוצה על ידי שיבקשו ממנו בבקשות ובתחנונים משיפולי נפש, אז משתנה הוא
מחפצו העז וממלא את המבוקש, והמבוקש איננו אצילי כי אם פשוט חפץ גס
של צורך נאה או מכוער. תפילה זו פסולה היא שכורה ואלילית חסרה היא
העצמיות התוכית של מהות התפילה ותחשב לחטאה

 

הוספות לאורות התפילה