ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות
אין החיים שלפני החטא דומים לחיים שלאחר החטא. החיים שלפני החטא היו ליישר ולהיטיב, ליצור ולברוא, לבנות ולאכול, אבל החיים שאחרי החטא אינם אלא מאבק ומלחמה, סתירה ושלילה, בניין והריסה, וכל אושרו של האדם בחיים הוא להתעלות על הזולת. רוצים לבלוע את חבריהם, ואומה את חברתה, התולעת והעש אוכלים את האילן , הציפורים והרמשים את התולעת והעש, וכן הלאה וכן הלאה. וזה העניין של "עץ הדעת טוב ורע", שהטוב והרע סותרים זה את זה , ועל ידי האכילה מעץ הדעת , באים כל רגשות החיים ששורשם מן הסתירות, ומשום כך גם נגד יסוד החיים עצמו צריך שתהיה סתירה, וסתירת החיים היא המוות, "כי ביום אכלך ממנו מות תמות".
הגרי"מ חרל"פ זצ"ל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה