בעלון אורות הגבעה שבועות תשע"ח כתבתי "הרמב"ם כותב "ולא ישים על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחת" ואילו בתפילת שבת מברכים מבקשים ומתחננים שה' יתן לנו חיים של "עושר וכבוד" וגם של אהבת תורה. מה דעתך? סתירה??"
ועלה בדעתי שאולי יש לחלק - הרמב"ם אומר שהאדם מצד עצמו לא יחפש עושר וכבוד אלא יהיה שקוע כל כולו בלימוד. ואילו התפילה היא שה' ידאג לנו לעושר וכבוד בלי כל השתדלות מצדנו.
ועלה בדעתי שאולי יש לחלק - הרמב"ם אומר שהאדם מצד עצמו לא יחפש עושר וכבוד אלא יהיה שקוע כל כולו בלימוד. ואילו התפילה היא שה' ידאג לנו לעושר וכבוד בלי כל השתדלות מצדנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה