למה הגויים נרתעו מלקבל תורה מחמת איסורי עריות ורציחה וכו' כאשר כבר נצטוו בין כה בז' מצוותם?

בגמ' ע"ז ב: איתא - .... א"ר יוחנן מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה [את התורה] עד שבא אצל ישראל וקבלוה. ובספרי [באות שמ"ג] איתא בתחילה הלך אצל  בני עשו, ואמר להם מקבלים את התורה? אמרו לו מה כתוב בה? אמר להם "לא תרצח". אמרו לפניו, רבש"ע, כל עצמו של אותו אביהם רוצח הוא וכו' הלך לו אצל בני עמון ומואב ואמר להם מקבלים אתם את התורה? אמרו לו מה כתוב בה? אמר להם, לא תנאף. אמרו לפניו רבש"ע כל עצמה של
ערוה שלהם היא וכו'. הלך ומצא בני ישמעאל, אמר להם מקבלים אתם את התורה? אמרו לו, מה כתוב בה? אמר להם, לא תגנוב. אמרו לפניו, רבש"ע כל עצמו של אביהם לסטים היה וכו'. והנה גניבה וגזילה ועריות הוא מז' מצוות שנצטוו בהם בני נח ולפי"ז צ"ב מ"ט לא רצו אומות העולם לקבל את התורה, משום שכתוב בה איסור גזל ועריות והרי באיסורים אלו בלא"ה הם מצווים אף בלא שיקבלו התורה?

 

לרפואת ר' שלמה בן פייגע דינה בתוך שח"י