יום שני, 9 בספטמבר 2013

קירוב בישול וקירוב צידה

[ביצה כד] זה הכלל, כל המחוסר צידה אסור, ושאינו מחוסר צידה מותר
שואלת הגמרא, היכי דמי מחוסר צידה, אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל, כל שאומר "הבא מצודה ונצודנו. אמר ליה אביי, והא אווזין ותרנגולין, שאומרים הבא מצודה ונצודנו, ותניא הצד אווזין ותרנגולין ויוני הדריסאות פטור [שהם כניצודין ועומדים, ולא עבר על מלאכת צידה].
אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל הללו [אווזין ותרנגולין] באין לכלובן לערב, והללו [שאר בעלי חיים שבהם דיבר רב יוסף] אין באין לכלובן בערב.
 
ובשו"ת אבני נזר [או"ח סי' קצ"א אות ו'] הקשה מהא דכתב הרא"ש [שבת מ] בהא דמגיס חייב משום מבשל, אף על גב דבלאו הכי היה מתבשל מכח הראשון, דמ"מ חייב משום שמקרב בישולו, דקירוב מלאכה - מלאכה הוא. והכי נמי מה בכך שבאין לכלובן בערב הלא מקרב צידתן ויתחייב.
לרפואת יוסף בן עליזה בתוך שח"י
 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה