עזר כנגדו

"אמר ראב"ע מאי דכתיב לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו זכה עוזרתו לא זכה כנגדו"

יבמות סג ע"א


ובהמשך מביאה הגמ' עובדה מענינת "אשכחיה רבי יוסי לאליהו אמר לו כתיב ,אעשה לו עזר, במה אשה עוזרתו לאדם אמר לו אדם מביא חיטין, חיטין כוסס? פשתן, פשתן לובש? לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו". אשתו לוקחת את החיטים ואופה לחם, כך גם מהפשתן מעבדת אותו לחוטים ותופרת בגדים הרי שהאשה משמשת לאדם כעזר.

העובדה הזו תמוהה עד מאד. רבי יוסי אינו מבין את דברי הפסוק "אעשה לו עזר". במה אשה עוזרתו לאדם, כלום רבי יוסי לא יודע מה שכל אחד יודע מהי העזרה שיש מהאשה. וביותר, כאשר רבי יוסי זוכה לגילוי אליהו אין הוא מוצא כבר מה לשאול אלא דווקא שאלה פשוטה כזו. כלום לא כדאי לנצל את גילוי אליהו לשאלות חמורות יותר, ובעיקר מהי התשובה אותה השיב אליהו לרבי יוסי, תשובה חדשנית שלא עלתה על דעתו של המקשן.

להבין את המאמר התמוה יש להקדים שתי הקדמות. במדרש רבה בראשית פר' י"ז וכך גם בירושלמי כתובות פ' י"א מובאת עובדה מענינת השופכת אור על המאמר דידן וכך נאמר שם: אעשה לו עזר כנגדו אם זכה עזר, ואם לאו – כנגדו. א"ר יהושע בר נחמיה אם זכה – כאשתו של רבי חנינא בר חכינאי, ואם לאו – כאשתו של ר"י הגלילי. לרבי יוסי היתה אשה רעה, שהיתה מבזה אותו בפני תלמידיו. אמרו לו תלמידיו שיגרשה. ענה להם כתובתה מרובה ולא אוכל לעמוד בחובות הכספיים הכרוכים בגירושין. בהמשך מביא המדרש עובדה שאשתו של רבי יוסי התעללה בו באוכל דל שהכינה לו בעוד שבעצמה אכלה היטב. תלמידו של רבי יוסי ראב"ע כאשר נוכח במצוקת רבו הציע לממן את כתובתה, ואחר הצעה זו גירש רבי יוסי את אשתו. והמדרש מסיים שלימים נישאה גרושתו של רבי יוסי לשומר העיר, ואותו שומר עיר התעוור, וירד מנכסיו, והיתה אותה אשה מחזרת על הפתחים ורבי יוסי דאג לפרנסה במצבה העלוב משום הכתוב מבשרך לא תתעלם, ומדברי מדרש אלו נפסק להלכה באבה"ע סוף סימן קי"ט, וכך גם בשו"ע יר"ד הל' צדקה שיש להעדיף עניה גרושה על פני עניה אחרת. רבי יוסי הגלילי שמשמים סיבבו לו אשה רעה שהיתה מבזה אותו בפני תלמידיו, שאלתו של רבי יוסי במה אשה עוזרתו לאדם לא היתה ביחס לכל אשה, השאלה שלו היתה ביחס לאשתו הוא, דברי התורה נצחיים הם, והם אמורים לכל אחד ואחד, וזו היתה שאלתו של רבי יוסי, כלום יתכן שמה שנא' בתורה אעשה לו עזר כנגדו לא נאמר ביחס אליו?. מובנת לנו שאלתו של רבי יוסי, אבל יש לנו לברר מדוע בחר רבי יוסי לשאול את שאלתו דווקא לאליהו הנביא, ניתן לבאר זאת כך. אליהו הנביא עליו נאמר איש שלא טעם טעם מיתה וקבורה, שאלתו של רבי יוסי לא יכלה להיות נשאלת לאף אחד מן החכמים, הרי אשה כזו רעה כאשתו של רבי יוסי, לא ימצא אף חכם שיצדד בזכותה, שיוכל להסביר במה היא משמשת כעזר כנגדו, וכל זאת משום הגריעותא של האשה של האדם הראשון בעיני חכמים, שמשום חטאה גרמה שנקנסה מיתה לעולם, נקבע בלבות האנשים גריעותא של האשה, ואפ' החכמים הכי גדולים נוגעים בדבר, ולכן נצר רבי יוסי את שאלתו עד שפגש את אליהו הנביא, אותו אליהו הנביא שלא טעם טעם מיתה וקבורה, אצלו ימצא רבי יוסי תשובה מאוזנת בלי נגיעות, האם גם על אשה כזו נאמר עזר כנגדו. ואמנם תשובתו של אליהו הנביא היתה אדם מביא חיטים, חיטים כוסס? פשתן, פשתן לובש? לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו? שהרי אף אם היא אשה רעה, כיון שהיא מנהלת את כלכלת הבית לפחות מבחינת מזון וכסות, בזה לבד היא מצדיקה את ההגדרה של עזר כנגדו. תשובה שלא יכולה היתה להינתן אלא דווקא מאדם כזה שלא טעם טעם מיתה וקבורה. אנו גם מבינים עפ"ז את המשך דברי המדרש בו נתבהר שבסופו של דבר גרש רבי יוסי את אשתו, משום שבהמשך מסופר שתלמידו ראב"ע נוכח לדעת שגם במעלה הזאת של חיטים כוסס, אין האשה עומדת כפי שמבואר שם שהיא מקפחת את חלקו של רבי יוסי בסעודה. וכיון שכל הזכות שמצא אליהו הנביא באשה שכזו היא הנשיאה בעול וכלכלת הבית, אם גם זכות זו איננה, שוב אין שום הצדקה להמשך חיי הנישואין.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)