נר א' דחנוכה תשע"ז
מוצ"ש - ערכתי נר למשיחי. יארצייט של כ"ק מרן זצ"ל. מהר"ל בנר מצוה – היוונים בעיקר התנגדו לתורה ולעול מלכות שמים. פרק י"ט - השמים מספרים כבוד א-ל וכו' מכוון כנגד שמונת ימי חנוכה.
פסוק א' - למנצח מזמור לדוד:
למנצח – התגברות.
מזמור – שירה שמחה
דוד – רגל רביעית במרכבה, סעודה רביעית.
הנצחון על היוונים היה בבחינת למנצח מזמור לדוד. דוד – ענוה שפלות, "אנכי תולעת ולא איש" לעומת היונים שהם מתגאים ומתפארים.
יום הראשון - נחשון בן עמינדב. היחיד שלא כתוב אצלו התואר "נשיא". ענוה. ראשון לקפוץ לים.
עה"פ ויהי המקריב ביום הראשון וגו' כתב רבינו בחיי: "נחשון שבט יהודה הוא הקודם לכל הדברים בין בדגלים בין לחנוכת המזבח גם למלחמה גם לנחלת הארץ גם בגאולה לעתיד, בכולן נאמר קרבנו ובנחשון שהוא ראשון נאמר וקרבנו. והטעם כדי שלא יתגאה על האחרים לומר אני ראשון לכולם לכך התחיל בו וקרבנו כאלו הוא שני לאחרים ובכל השאר נאמר קרבנו כאלו כל אחד ואחד היה ראשון ומטעם זה לא הזכיר בו נשיא ובכל השאר שהקריבו אחריו הזכיר בכל אחד נשיא."
שבט יהודה – צדקה ממני.
עיקר עניינו של כ"ק מרן זצ"ל – היה משוכנע שהוא כלום.
תחילת ענינו של חנוכה – שפלות. רגלא דתרמודאי נפשות שפלות. פתילות ושמנים שאין מדלקין וכו' מדליקין בהם חנוכה.
בזה"ז מדליקו על שלחנו ודיו. מזבח – זובח את יצרו. הכי גרוע – גאוה.
מוצ"ש - ערכתי נר למשיחי. יארצייט של כ"ק מרן זצ"ל. מהר"ל בנר מצוה – היוונים בעיקר התנגדו לתורה ולעול מלכות שמים. פרק י"ט - השמים מספרים כבוד א-ל וכו' מכוון כנגד שמונת ימי חנוכה.
פסוק א' - למנצח מזמור לדוד:
למנצח – התגברות.
מזמור – שירה שמחה
דוד – רגל רביעית במרכבה, סעודה רביעית.
הנצחון על היוונים היה בבחינת למנצח מזמור לדוד. דוד – ענוה שפלות, "אנכי תולעת ולא איש" לעומת היונים שהם מתגאים ומתפארים.
יום הראשון - נחשון בן עמינדב. היחיד שלא כתוב אצלו התואר "נשיא". ענוה. ראשון לקפוץ לים.
עה"פ ויהי המקריב ביום הראשון וגו' כתב רבינו בחיי: "נחשון שבט יהודה הוא הקודם לכל הדברים בין בדגלים בין לחנוכת המזבח גם למלחמה גם לנחלת הארץ גם בגאולה לעתיד, בכולן נאמר קרבנו ובנחשון שהוא ראשון נאמר וקרבנו. והטעם כדי שלא יתגאה על האחרים לומר אני ראשון לכולם לכך התחיל בו וקרבנו כאלו הוא שני לאחרים ובכל השאר נאמר קרבנו כאלו כל אחד ואחד היה ראשון ומטעם זה לא הזכיר בו נשיא ובכל השאר שהקריבו אחריו הזכיר בכל אחד נשיא."
שבט יהודה – צדקה ממני.
עיקר עניינו של כ"ק מרן זצ"ל – היה משוכנע שהוא כלום.
תחילת ענינו של חנוכה – שפלות. רגלא דתרמודאי נפשות שפלות. פתילות ושמנים שאין מדלקין וכו' מדליקין בהם חנוכה.
בזה"ז מדליקו על שלחנו ודיו. מזבח – זובח את יצרו. הכי גרוע – גאוה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה