הקשה הר"ן בשבת קנ [המובא במג"א סי' שו ס"ק יא] קיי"ל דאסור להקדיש ביו"ט ובשבת [כמפורש במשנה ביצה ל"ו, לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין, ומבואר שם בגמ' ל"ז דהוי משום גזירת מקח וממכר וע"ש ברש"י ד"ה משום מקח וממכר]. ואילו לפסוק צדקה לעניים בשבת שרי [כדאיתא בשבת ק"נ] דבזה הוא רק התחייבות ולא שינוי רשות. [ולפ"ז יהיה מותו לומר בשבת, הרי עלי עולה, דאינו כהקדשת בהמה דהוי שינוי רשות אלא רק התחייבות. ויש לדון מצד שעבוד נכסים וע"ע תוד"ה משום חגיגה ח לענין עישור בהמות כשבת]. והקשה הר"ן הנ"ל אם כן מדוע אין מעריכין [כמפורש במשנה הנ"ל] הרי זה רק התחייבות ולא דמי למקדיש ולא חל שום שינוי רשות.
עי' בס' גבורת שמונים אות מט, ובקובץ בית אהרן וישראל שנה כ' גיליון ה' עמ' מא.
לרפואת יוסף בן עליזה ושרה גיטל בת ביילא בתוך שח"י
לרפואת יוסף בן עליזה ושרה גיטל בת ביילא בתוך שח"י
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה