יום רביעי, 20 בנובמבר 2013

תמצית שיעור בדף יומי מס' שקלים מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

משיחת מלך בן מלך
[דברים אלו דרושים הרחבה]
גמרא בירושלמי בשקלים: מלך בן מלך אינו טעון משיחה ואילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה.
האם יש דין ירושה ברבנות? דן בזה החת"ס בתשו' סי' י"ב. ואלו תמצית דבריו: בר"ה אי' אפילו מלך בן מלך צריך מינוי ואין זה אוטומטי. והנה בשקלים אמרינן מלך בן מלך אין צריך משיחה וכה"ג בן כה"ג צריך משיחה, והעיר שרב דומה יותר למלך. בקטע האחרון הביא מדרש בפ' פינחס "יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה. אמר הקב"ה, משה אתה סבור בניך ירשו מקומך. לא כן יהושע ממלא מקומך" ע"כ. מוכח שהבנים ראויים לכך. גם ה' לא אמר לו שיהושע גדול מבניו בתורה אלא שסידר ספסלים. מכאן שכתר תורה אינו שייך למשפחה [בניגוד לכה"ג ומלך].
אבנ"ז ח"ב יו"ד שי"ב טז-יז: החילוק בין כה"ג בן כה"ג למלך בן מלך הוא - משה רבינו אמר בוילך "הקהילו אלי", ולא תקעו בחצוצרות, כי אין שלטון ביום המות, ובאותו יום בנו יורשו, אבל בכה"ג אי' כה"ג שחטא מלקין אותו ואין מעבירים אותו מכהונתו. ירושלמי סוף הוריות, מ"ט שמן משחת אלקיו עליו מה אני בקדושתי לעולם אף אהרן בקדושתו לעולם. א"כ גם לאחר שמת לא פסקה ממנו כהונה גדולה ואולי מקריב קרבנות למעלה. ובמדרש אי' שהיה כה"ג כזה, וא"כ א"א לבן לרשת כה"ג מאביו כי אביו עדיין כה"ג. ואם מת מקריבין חביתין ממונו, הנה אפי' בעוה"ז נחשב כה"ג ואיך תאמר שירש הבן כל עוד לא משחוהו. וירושה היא מהפקר. וזה החילוק בן בן מלך לבן כה"ג. וגם ברבנות יש ירושה כי לאחר מותו כבר אינו רב. ולגבי ראיית החת"ס, הביא מאבות דרבי נתן שבני משה לא עסקו בתורה ולא היו ראויים. ועוד משה היה גם כה"ג וגם מלך ואיפה זה הלך? כתוב במדרש שני בניה [ולא בניו] והפך להיות איש אלקים וממנו אין ראיה לכלום. ובנו הוא תלמידו דאי' כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו.
משה לא ראה נגע מרים כי לא היה כהן [ולא מדין קרוב כאהרן]? קוצקר אמר על אחיו שרצה התקרבות – פון מיין אייגענע פלייצעס, איך האב פארגעסין פון איר איך זאל געדענקען. חי' הרי"ם – מרים כבר אינה אחותו.... [הקשה הרבי שליט"א למה משה נשאר אח של אהרן].
קשיא: רמב"ם מלכים פ"ב ה"א: כה"ג נוהגים בו כבוד וכו' ע"כ כשהוא מת הכל נשרף שלא ישתמשו עיי"ש. בסנהדרין אי' ששלמה נהיה לא מלך ויש מח' אם חזר למלכות. מלך ונהיה הדיוט, האם מותר לאחר להשתמש בכלי תשמישו? הוא עצמו?
אב"נ אומר שמלך בן מלך אין צריך משיחה כי אין שלטון ביום מות. למה א"כ אסור להשתמש בבגדיו?
תירוץ כ"ק אדמו"ר [בחילוק בין מלך בן מלך וכה"ג בן כה"ג]: נאות דשא – כה"ג ומת מצוה, יטמא נזיר ולא יטמא כה"ג שזה קדושת עולם וזה קדושת עצמו. הקשה האב"נ, שקדושת עולם הוא גם כהן הדיוט, א"כ למה כהן מטמא לשבעה קרובים ונזיר לא, הרי כהן - גדול מנזיר [וראיה, שנזיר מטמא למת מצוה ולא כהן]? כהן הוא כהן בגלל משפחתו ולכן נטמא להם משא"כ נזיר שאין נזירותו קשור למשפחתו.
מלך צריך לתפקד כמלך אחרת אינו מלך [יצא לפניהם ויבא לפניהם]. כה"ג נשאר אפילו אינו עובד. למה חצוצרות נגנזו? לדבר עם אנשים כל דור והשפה שלו. מלוכה היא שלטון. בדבר מלך שלטון. ענין הקדושה וסגולה אפשר לקחת מאבא, איך יודעים שהוא כה"ג? מה הוא עושה? צריך משיחה.   מלוכה צריך לקחת לבד.    

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה