לזכות מו"ר שליט"א
אי' בברכות פ"ק שלפני יציאה למלחמת רשות יועצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים. כותב רש"י בד"ה נמלכין בסהדרין – "כדי שיתפללו". עי' הגהות ר"א לנדא בסוף הגמ' שהקשה דבמלחמת הרשות חייבין להמלך בסנהדרין ומה צריך לטעם דתפילה ותי' השלמה משנתו דרש"י בא ליישב למה באחיתופל השתמש בלשון "יועצין" ובסנהדרין בלשון "נמלכין", הא לכאורה גם הסנהדרין נתנו להם עצה. ולזאת תי' רש"י שהסנהדרין היה להתפלל ולכן שינה הלשון.
ובאור החמה ביאר כונת רש"י דהוקשה לו למה נמלכין בסנהדרין קודם אורים ותומים והרי קודם יש לשאול לאורים ותומים אם ילחמו כלל ואז יוכלו ליטול רשות. ולכן תי' רש"י שהסנהדרין יתפללו ואולי עי"ז ישתנה תשובת האו"ת עיי"ש.
הגרי"ז גוסטמן בקונטרסי שיעורים על גיטין [עמ' רנ"ב] כתב שמכיון שבסוף ישאלו לאו"ת לא היה צורך לשאול את הסנהדרין. וכ"כ האדרת [בס' חשבונות של מצוה] שבבית ראשון שהיה או"ת לא היה צריך ליטול רשות מהסנהדרין ורק בבית שני כשכבר לא היה או"ת נזקקו ליטול רשות מהסנהדרין.
והגבורת לב תי' דכשהמלך מצווה אותם לצאת למלחמה אין חיוב לימלך בסנהדרין ונמלכו בהם רק כדי שיתפללו עליהם. וכ"כ בשו"ת בני בנים ובס' מרבה ברכה [ סי' ז' עיי"ש!]. ולכולם קדם הנצי"ב במרומי שדה [ברכות כ:]. ועי' בזה בס' פני יוסף [סנהדרין סי' מ'] שתלוי אם צריך ייצוג כלל ישראל [סנהדרין] או היתר להסתכן [מלך שיכול להרוג מורדים במלכות]. והעיר מלשון "אין מוציאין למלחמת רשות אלא על פי בי"ד הגדול" - משמע דלא סגי במלך.
בהמאיר לארץ [ח"א עמ' ר"ו] כתב שלא היה כאן מלמחמת רשות ממש אלא לצורך פרנסה ומדין משפטי המלך ולכן לא היה צורך בהסכמת הסנהדרין.
הגר"י גרשוני [קול צופייך עמ' קע"ה] תירץ שאם הסכים כל העם אין צורך לקבל רשות מהסנהדרין.
בס' זכרון לג"ר שילה רפאל [עמ' רפ"ז] כתב שבודאי קיבלו רשות מסנהדרין קודם ורק אח"כ ביקשו שיתפללו עליהם, וכך מדויק מרש"י בדף ד. [ד"ה וכן הוא אומר] "שבתחילה נוטלין רשות ואח"כ שואלין אם יצליחו" והיינו כמ"ש ודוק.
וע"ע שיח ערב סנהדרין סימן ז' ובס' משמר הלויים עמ"ס ברכות ובעמוד הימיני לגר"ש ישראלי ועוד דנו בזה רבים.
אי' בברכות פ"ק שלפני יציאה למלחמת רשות יועצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים. כותב רש"י בד"ה נמלכין בסהדרין – "כדי שיתפללו". עי' הגהות ר"א לנדא בסוף הגמ' שהקשה דבמלחמת הרשות חייבין להמלך בסנהדרין ומה צריך לטעם דתפילה ותי' השלמה משנתו דרש"י בא ליישב למה באחיתופל השתמש בלשון "יועצין" ובסנהדרין בלשון "נמלכין", הא לכאורה גם הסנהדרין נתנו להם עצה. ולזאת תי' רש"י שהסנהדרין היה להתפלל ולכן שינה הלשון.
ובאור החמה ביאר כונת רש"י דהוקשה לו למה נמלכין בסנהדרין קודם אורים ותומים והרי קודם יש לשאול לאורים ותומים אם ילחמו כלל ואז יוכלו ליטול רשות. ולכן תי' רש"י שהסנהדרין יתפללו ואולי עי"ז ישתנה תשובת האו"ת עיי"ש.
הגרי"ז גוסטמן בקונטרסי שיעורים על גיטין [עמ' רנ"ב] כתב שמכיון שבסוף ישאלו לאו"ת לא היה צורך לשאול את הסנהדרין. וכ"כ האדרת [בס' חשבונות של מצוה] שבבית ראשון שהיה או"ת לא היה צריך ליטול רשות מהסנהדרין ורק בבית שני כשכבר לא היה או"ת נזקקו ליטול רשות מהסנהדרין.
והגבורת לב תי' דכשהמלך מצווה אותם לצאת למלחמה אין חיוב לימלך בסנהדרין ונמלכו בהם רק כדי שיתפללו עליהם. וכ"כ בשו"ת בני בנים ובס' מרבה ברכה [ סי' ז' עיי"ש!]. ולכולם קדם הנצי"ב במרומי שדה [ברכות כ:]. ועי' בזה בס' פני יוסף [סנהדרין סי' מ'] שתלוי אם צריך ייצוג כלל ישראל [סנהדרין] או היתר להסתכן [מלך שיכול להרוג מורדים במלכות]. והעיר מלשון "אין מוציאין למלחמת רשות אלא על פי בי"ד הגדול" - משמע דלא סגי במלך.
בהמאיר לארץ [ח"א עמ' ר"ו] כתב שלא היה כאן מלמחמת רשות ממש אלא לצורך פרנסה ומדין משפטי המלך ולכן לא היה צורך בהסכמת הסנהדרין.
הגר"י גרשוני [קול צופייך עמ' קע"ה] תירץ שאם הסכים כל העם אין צורך לקבל רשות מהסנהדרין.
בס' זכרון לג"ר שילה רפאל [עמ' רפ"ז] כתב שבודאי קיבלו רשות מסנהדרין קודם ורק אח"כ ביקשו שיתפללו עליהם, וכך מדויק מרש"י בדף ד. [ד"ה וכן הוא אומר] "שבתחילה נוטלין רשות ואח"כ שואלין אם יצליחו" והיינו כמ"ש ודוק.
וע"ע שיח ערב סנהדרין סימן ז' ובס' משמר הלויים עמ"ס ברכות ובעמוד הימיני לגר"ש ישראלי ועוד דנו בזה רבים.
תודה רבה, זה היה ממש מועיל!!
השבמחק