יום ראשון, 15 בפברואר 2015

'מודה אני' והתחיה הלאומית

הקשר הטבעי הרוחני הנפשי באלקים חיים, מוכרח שיהיה מצוי בחיים וברגש קודם לכל. אמנם דרכו דרך חול הוא לעומת הקדושה העליונה הבאה בעקב הטהרה וההכשרה להקשיב את דבר ה' בתורה ובמצוה. אבל דוקא אותו התוכן שהוא הולך ומתפלש גם בחדרי החול הוא ראוי להיות לבסיס ומכון העליה לכל תיאורי הקודש שהם באים אחריו. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים", שהוא נאמר בעת היקיצה תיכף גם בלא טהרת ידים, בלא הכשרה של קודש מובלטה, הוא התוכן שעל ידו הננו נגשים אל הקודש והולכים בדרך צדיקים שהוא כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום.
 
וכמו שהדבר נוהג באדם הפרטי, כן אנחנו צריכים להתנהג עם הדרכתה של כללות האומה לאחר שנפלה עליה תרדמה גלותית גדולה, אחרי שבאה בחלקיה הרבים לידי שכחת יסוד קדושתה ועיקר מציאות הווייתה. עלינו להעירה ביסוד הקודש האלהי הטבעי, שהוא יהיה מתבטא מיד אחר היקיצה התחייתית שלה, עוד לפני הכשרתה הגמורה, לפני בא התור של טהרת הידים וקדושת המפעלים, כוון הדרכים וישור המעשים. היסוד האיתן שיוכל להתפלש גם בתכונה שקועה עדיין בחילוניות, הוא יהיה הבסיס והיסוד לקראת התחיה השלמה אשר לעם ה', אשר יקום כארי וכלביא יתנשא ע"י זה בכל מלא הודו, ותפארת נזר אלקיו אשר על ראשו, לשם ולתהלה בכל עמי הארץ כי יקרא לו ובם חדש אשר פי ה' יקבנו. אם אנו רואים פרצות בענפים, הרינו חייבים לבדוק את השרשים. ועיקר ההשתדלות צריכה להיות בהטבת מצב הבריאות והאימוץ של השרשים, הקשר של קדושת ישראל בצורה כללית, שתתפשט באומה כולה, ותהיה מתחזקת לכח חיים ופועל בחייה. ואי אפשר לחזק כי אם ע"י שנבוא לבצר את הבהירות של הקשר הרוחני הטבעי המקשר את האדם לאלהים חיים ולהרטיב מתוך מקור הנחל הזה את כל אוצרות החיים אשר הם מיוחדים לישראל, ואז יתבהר לפנינו הסגנון המקודש הישראלי בכל מלואו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה