לזכות משה יהודה בן פעשא דינה
ר' משה גבריאל בן יהודית
לברכה הצלחה וכל טוב סלה
איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן [הסובר שדיבור מבטל
דיבור]: כל הכלים יורדים לידי טומאתן [מוכשרים לקבל טומאה] במחשבה [שגמר את הכלי]
ואין עולים מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה. מעשה מוציא מיד מעשה ומיד מחשבה מחשבה
אינה מוציאה לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה.
בשלמא מיד מעשה לא מפקה דלא את דיבור ומבטל מעשה אלא
מיד מחשבה מיהא תיפוק [מדוע לא תיבטל מחשבה הראשונה שגמר בדעתו שהכלי מוכן
ע"י מחשבה שצריך לשייפו לכלי זה, הרי לפי רבי יוחנן דיבור מבטל דיבור]?
מקשים תוספות – המשנה שהובאה כאן בסוגיא [תרומות
ג-ד] אומרת מי שהירשה שליח לתרום בשבילו, אם עד שלא תרם השליח, ביטל השליח הרשאתו,
אין תרומת השליח תרומה, אבל משתרם – ביטל, תרומת השליח תרומה. ואפילו אם תרם השליח
במחשבה – תרומתו תרומה. הרי ברור מזה שדיבור אינו מבטל דיבור. וא"כ למה לא
הפריכה הגמרא לעיל על רבי יוחנן שאמר דיבור מבטל דיבור.
וז"ל התוס': מיד מחשבה מיהא תפיק, תימה ליפרוך נמי גבי תרומה לעיל
לר"י דקאמר אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה אבל אם משתרם ביטל, תרומתו תרומה,
ואפילו תרם השליח במחשבה, דהא תרומה ניטלת באומד ומחשבה. אלמא לא אתי דיבור ומבטל דיבור?
והנה ד' התוס' תמוהים מאוד, דהנה לא הקשו
תוס' בכל הפרשת חרומה במחשבה שיוכל התורם לחזור בו דאתי דיבור ומבטל דיבור ורק משליח
שתרם הוא דהקשו שיוכל בעל הבית לבטל שליחותו אף משתרם, והיינו משום דלאחר שכבר חיילא
החרומה והותר הטבל פשיטא דל"ש שיחזור הטבל לאיסורו, וגם דכיון דכבר חלה התרומה
לא חשיב מבטל דיבור רק מבטל מעשה ועמד ע"ז ברש"ש עיי"ש. ולכן לא הק'
התוס' אלא בשליח שתרם.
אכן הדבר תימה דמה שייך שיועיל ביטול השליחות
לאחר שתרם והרי כבר תרם בעודו שליח ומה איכפת לן שביטל את השליחות? וכתב
הגרח"ש [שערי חיים גיטין סי' נ"א] שנראה דמכאן ראיה, למה שדן בשו"ת
גליא מסכתא [סי' ג' אות ז'] בגדר ביטול שליחות דמהניא למפרע דאתי דיבור הביטול ומבטל
דיבור המינוי ובטילה השליחות מעיקרא וע"כ כיון שבטלה השליחות למפרע איגלאי שלא
הי' שליח בשעת הפרשה וממילא לא הועילה הפרשתו מעיקרה ולא הותר הטבל מעולם
עיי"ש ובשו"ת חלקת יואב [אבה"ע סי' כ"א].
אמנם, בשערי יושר [ה, כ"ב] למד
דברי התוספות כפשוטם שמבטל את ההפרשה עיי"ש. ועי' בס' ביאורים ועיונים
עמ"ס קידושין [מעמ' רע"ט] בשמועות קידושין [בסוגייתנו] ובס' אמרות אברהם [מעמ' 365].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה