ליל ד' - בקיצור נמרץ
מצטמצמת המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל. מחר המספר של הלל גובר. צעד אחר צעד. "פוסעים בו פסיעה קטנה”.
נר רביעי כנגד ראש השנה [שני ימים יומא אריכתא – עפ”י הס' שמן למנחה. הרשעים רצו להשכיחם תורתך ומצוה להזכיר נשכחות מה שאמרו אותם צדיקים שנהרגו על קידוש השם, כגון הג"ר אשר אנשיל וייס הי”ד בעהמ”ס שמן למנחה].
ראש השנה יום ראשון של עשרת ימי תשובה. ביום הרביעי נשיא לבני ראובן וכו'. ראובן שב משקו ותעניתו וכו'. אמר ה' לראובן, אתה פתחת בתשובה תחילה – בנך הושע עתיד לומר "שובה ישראל עד ה' אלקיך". ראובן יסד ענין התשובה. נר רביעי מתאימה לראובן.
ויהי בישורון מלך וכו' יחי ראובן ואל ימות – מפסוקי מלכויות בר”ה. ר"ה יום המלכה. וסמוך לזה יחי ראובן השייך לר"ה.
שובה ישראל – עד שיעיד עליו יודע תעלומות. כי כשלת בעווניך, החוזר בתשובה עוונות נהפכות לשגגות.
א"שר ב"ך י"רוחם י"תום [המשך הפסוק]. ר"ת אבי"י. אמרתי לכם אל תחטאו בילד. נהגו הנערים להסתובב על הפתחים בחנוכה. הנערים נהגו להדליק בשמחת בית השואבה [סוכות כנגד חנוכה - רוקח].
שופר – פיו צר. מן המיצר .. ענני במרחב. בתחילה צר אבל בסוף - מרחב.
ראובן ראשו וראשיתו צר. שב משקו ותעניתו. בסוף רחב. הרחב פיך ואמלאהו. המרחב. שופר - גנוחי גנח ילולי יליל. בהסטוריה היו לנו הרבה מצבים של צער וילילה והתחזקנו באמונה.
רחצת ראש רשע – עשו. טבת – ירח עשו.
ראובן נותן תקוה לחזור.
פתילות ושמנים שאין מדליקים וכו' מדלקים בחנוכה. אפי' החלשים יכולים לחזור.
בוראו קראו רע. שבע שמות. אורב לאדם להמיתו. יבוא יום שה' יחסל אותו. ולבבו יבין ושב ורפא לו. בני בינה. בינה היא תשובה. נר רביעי של חנוכה. ראש השנה. תשובה. ראובן.
ראובן בגי' פעמיים עי"ן. צריך להסתכל בתוך עצמו בשתי עיניים ולבדוק הדק היטב לתקן את עצמו.
חנוכה אומרת לחזור. אף פעם לא מאוחר מדי או מוקדם מדי.
עד מתתיהו לא היתה מחלוקת. אז הייתה מחלקות [פספסתי פה קצת].
בחנוכה – שנראה כל אחד מעלת חברנו בלא חסרונם. צריכים לראות מעלת חברנו אבל לפעמים צריכים נרות לראות. ראובן אמר אל תחטאו בילד. יוסף הוא לא רע. שתי עיניים – לראות בטוב. [או עין אחת לראות את המעלות של החבר ועין שניה להביט בחסרונות של עצמו].
שפ"א – בר"ה מסתכלים בעין טובה גם על הגויים. "ועל המדינות בו יאמר”. "יאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אל-הי ישראל מלך”. ר"ה יום של עין טובה וכך נר רביעי שהיא כנגד ר"ה.
לא הביט און ביעקב וכו' – מי אינו רוצה שה' יסתכל עליו באופן חיובי? אבל אם נסתכל על חסרונות חברנו א"א לצפות מה' שיראה מעלותנו. כל אחד יש לו מעלות וחסרונות. צריכים להתמקד המעלות.
אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתו בעיר וכו' להסתכל על הרקע של הזולת וכך לדונו לכף זכות. אולי סבל בילדותו וכו'.
אפשר לומר לה' שאמנם יש לי חסרונות אבל אני מסתכל על חבריי בעין טובה עד שמגיעם לנר ה' נשמת אדם.
זו העבודה במיוחד בליל רביעי. שובה ישראל עד ה' אלקיך.
רוצים לראות "וערכתי נר למשיחי". נפסיק לעשות דברים המעכבים את הגאולה.
מאמר ב'
אם מסתכל אדם בספרי מוסר ומייחס את החסרונות המוזכרים שם לזולת – עוד לא נגע בתכלית הלימוד. ברגע שלומד על הפגמים במדות ואומרים שהן שייכות לי – התחיל ללמוד מוסר [פני מנחם].
טיפ – לראות מעלת חברנו, שתי עיניים [ראובן]. עין אחת מעלת החבר ובעין שניה חסרונות עצמנו [כדלעיל].
ע"ה מותר לנוחרו ביו"כ - פי' המהר"ל: חלק הע"ה שבו מותר לנחור אבל אסור בפועל כי יש גם צד בן אדם ויהודי שבו. כל אדם מורכב משנים, צד טוב וצד רע.
סיפור:
ר' מיימון המזחרחיסט הנודע הגיע למונקאטש והגיעו מאות [יותר ממה שהגיעו לטיש של המוקאטשער] לשמוע את התעמולה שלו למפעל הציוני.
הרבי עשה סערה שאסור להגיע והוסיף "שבחים רבים" לדרשן הר' מיימון וכו'. יום ששי, הגיע ר' מיימון לטבול במקוה [מצד אמו היה חסיד] וגם המונקאשער היה שם [לא היה כסף לקנות מקוה פרטי לרבי]. ר' מיימון התעלף במקוה [היו לו בעיות לב]. הגיעו יהודי – הוציא אותו, כיסה אותו השקה אותו וכו' מתברר שהיה המונקאשטער בכבודו ובעצמו. שאל אותו הרבי אם הוא מרגיש יותר טוב. אמר שכן. אמר לו הרבי "ימח שמך….!!"
שני דינים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה