לזכות רפואת ר' יצחק מנחם בן גיטל מירל בריינדל לאה בתוך שאר חולי ישראל
ושמואל אלכסנדר בן נעכא גיטל ואברהם מרדכי בן נעכא גיטל לברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם
הקדמה
השאלה
הניצבת בפנינו היא האם ניתן להפריד בין היום טוב של חנוכה לבין מצות הדלקת נרות.
כלומר, האם יש מציאות שנדליק נרות חנוכה בלי שיהיה יו"ט של חנוכה? ונראה
שנחלקו בזה קמאי, וכמו יתבאר.
הצעת
הסוגיא
איתמר,
רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית [ימים טובים שקבעו חכמים על ידי נסים שאירעו בהם
ואסרום בתענית. ויש מהן אף בהספד וכתבום במגילה אחת, אלין יומיא דלא להתענאה בהו כו'
עכשיו שחרב הבית בטלו ומותרין בהספד ובתענית - רש"י]. רבי יוחנן ורבי יהושע בן
לוי אמרי לא בטלה מגילת תענית. רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית, הכי קאמר בזמן
שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, אין שלום – צום, והנך נמי [דמגילת תענית] כי הני [משוינן
להו, כי היכי דהני בטלי הני נמי בטל - רש"י]. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אמרי
לא בטלה מגילת תענית הני הוא דתלינהו רחמנא בבנין בית המקדש [דעל ידי החורבן הוקבעו
לצום ועל ידי הבנין הוקבעו ליום טוב - רש"י] אבל הנך כדקיימי קיימי.
מתיב
רב כהנא, מעשה וגזרו תענית בחנוכה בלוד, וירד רבי אליעזר ורחץ ורבי יהושע וסיפר [ורבי
אליעזר ורבי יהושע אחר חורבן הבית הוו דבימי רבן יוחנן בן זכאי רבם חרב הבית - רש"י]
ואמרו להם צאו והתענו [כלומר עשו תשובה - רש"י] על מה שהתעניתם. אמר רב יוסף שאני
חנוכה דאיכא מצוה. אמר ליה אביי ותיבטיל איהי ותיבטל מצותה אלא אמר רב יוסף שאני חנוכה
דמיפרסם ניסא ע"כ.
דברי
תוספות – מצות נר חנוכה אינה תלויה ביום טוב
והנה
על דברי הגמרא דמתיב רב כהנא מעובדא דרבי אליעזר שרחץ ורבי יהושע שסיפר ביום התענית
שגזרו בלוד בחנוכה כתבו התוספות ד"ה וירד וז"ל ממתניתין [שם יח.] דעל כסליו
מפני חנוכה לא הוה ליה לאקשויי דלעולם לא חשיב יום טוב ואפילו הכי מדליקין נרות זכר
לנס ע"כ.
והיינו,
שמבארים התוספות, אמאי לא מתיב רב כהנא ממשנה מפורשת על ששה חדשים השלוחין יוצאין על
ניסן מפני הפסח וכו', על כסלו מפני חנוכה וכו' ע"כ דברי המשנה. הרי מפורש לפנינו
בדברי המשנה, שאף בזמן הזה יוצאין השלוחין להודיע לגולה היום בו קידשו בית דין חודש
כסלו כדי שידעו בגולה לחוג את ימי החנוכה בזמנם. וחזינן שיום טוב של חנוכה לא בטל לאחר
החורבן וכדמוכח מסיום דברי המשנה וכשהיה בית המקדש קיים וכו' דמיירי המשנה אף בזמן
הזה.
ותירצו התוספות,
שמדברי המשנה אין ראיה, שאפשר שבטלה מגילת תענית, ומשום כך, אכן בטלו דיני יום טוב בחנוכה ומותרים
בו בהספד ובתענית אלא שמכל מקום מצות הדלקת הנרות שמדליקים לזכר הנס שנעשה לאבותינו
בימים ההם בזמן הזה לא בטלה ועל כך יוצאין השלוחין להודיע מתי חל חנוכה כדי שיוכלו
להדליק נרות החנוכה בזמנה. ומשום הכי, מתיב בגמרא מעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שמשם
מוכח שחנוכה ופורים אסורים בהספד ובתענית. הרי שיש מקום להפריד בין היום טוב של
חנוכה לבין מצות ההדלקה. מצוה זו היא עצמאית ואינה תלויה ביום טוב.
שיטת
הרשב"א – מצות נר חנוכה תליוה ביו"ט
הא
קמן שהרשב"א חולק על התוספות וסובר שא"א להפריד בין היום טוב של חנוכה
ומצות ההדלקה. אשר על כן צועד בכיוון אחר, ומבאר שהגמרא הביאה את הברייתא ולא את
המשנה כי הברייתא מפורש יותר שלא בטלה חנוכה לאחר החורבן. [ועי' בריטב"א שהגן
על תוספות שבזה גופא פליגי רב כהנא ואביי ורב יוסף. האחרונים סוברים שמצות ההדלקה
תלויה ביו"ט ורב כהנא סובר מצות הנר עצמאית. ועי' בס' שלמי שמחה לגר"ש
עלברג זצ"ל ח"ב סי' כ"ב].
שיטת
רש"י ורבינו חננאל
בגמרא בברייתא דחנוכה
נאמר בסיום 'קבעום ועשאום
ימים טובים בהלל והודאה' ופירש רש"י [בד"ה ועשאום ימים טובים ] לא שאסורים
במלאכה שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים בהודאה. הרי שרש"י השמיט את
מצות הדלקת נר חנוכה. השמטה זו עוררה הלומדים להעלות תיאוריה שלדעת רש"י אין
מצות הדלקת הנר עמם מעצמיו ובשר מבשריו של היו"ט אלא משהו נפרד, וכדעת תוספות
בסוגייתנו.
סימוכין
להבנה זו נמצא אצלנו בסוגיא. אמר רב יוסף
שאני חנוכה דאיכא מצוה, פי' ר"ח 'דאיכא מצות הדלקת הנר'. א"ל אביי
ותיבטל איהי ותיבטל מצותה? אמר רב יוסף, שאני חנוכה דמיפרסם ניסא, ופירש רש"י
כבר הוא גלוי לכל ישראל ע"י שנהגו בו המצות והחזיקו בו כשל תורה ולא נכון לבטלו.
ורבנו חננאל פירש 'אלא משום דמיפרסם ניסא דחנוכה'. הנה, מבואר להדיא דלר"ח מצות
הדלקה תלויה ביו"ט שהרי אביי מקשה על תירוץ דרב יוסף ותיבטל איהי ותיבטל מצותה
ומוכח להדיא דנר חנוכה ממצות היו"ט דחנוכה [וכדעת הרשב"א] ולכן בא התירוץ
דמפרסם ניסא דחנוכה דהיינו הסיבה של היו"ט וע"כ אין לבטלו.
ויש
להעיר מדברי ה'שם משמואל' [בראשית עמ' ריב] שלמד שרש"י רק פירש את המילים
'ועשאום ימים טובים' [שהכוונה להלל והודאה] אבל לא פירש את המלה 'קבעום' שפירושה
מצות נר חנוכה. נמצא שמעיקר תקנת היו"ט היתה מצות הדלקת נר חנוכה גם לדעת
רש"י.
שיטת
הרמב"ם – יש בו שני המרכיבים
ועיני
דשפיר חזי בספר גבורת יצחק [עמ' סח], דבאמת בעיקר חיוב ותקנת הדלקת נר חנוכה תרתי איתנייהו
בהו, חדא חיוב של הדלקת נרות משום היו"ט, דהיו"ט של חנוכה מחייב בהדלקת נרות.
ושנית, חיוב בפ"ע של הדלקת נרות זכר לנס דהנס של חנוכה מחייב
בהדלקת נרות. דהנה הרמב"ם שם בהל' חנוכה [פ"ג ה"ג] כתב בסוף דבריו 'והדלקת
הנרות בהן מצוה מד"ס כקריאת המגלה' וצ"ב דהרי כתב הרמב"ם שחכמים התקינו
שמדליקין בהן הנרות ולמה חזר וכתבו עוד הפעם. וגם צ"ב לשם מה כתב זה הרמב"ם
ומאי נפ"מ שמצות נר חנוכה היא מצוה כקריאת המגילה.
אולם,
נראה בדעת הרמב"ם דס"ל דבחיוב הדלקת נר חנוכה תרתי איתנייהו בהו חדא דהיו"ט
של חנוכה מחייב בהדלקה ושנית חיוב בפ"ע זכר להנס, דהנס של חנוכה מחייב בהדלקה
ואף אם היו"ט דמגלת תענית היה מתבטל ג"כ הי' חייב להדליק משום זכר לנס. ובתחילה
כתב הרמב"ם דמצות הדלקה הוי רק בימי שמחה והלל דהיו"ט של חנוכה מחייב בהדלקה.
ושוב כתב הרמב"ם דישנו לחיוב נוסף של הדלקת נר חנוכה דהנס של חנוכה מחייב בהדלקה
וזהו מש"כ והדלקת הנרות בהן מצוה מד"ס כקריאת המגלה, שהרי מצות קריאת המגלה
דין קריאתה הוא משום מצות פרסומי ניסא כדאיתא במגילה י"ח א' אלא מצות קריאה ופרסומי
ניסא ומצות קריאת המגלה מדין פרסומי ניסא אינו תלוי ביו"ט של פורים דאף אם בטלה
מגלת תענית ג"כ הי' מצות קריאת המגלה דהרי כתב הרמב"ם [בפ"ב מהל' מגילה
הי"ג] דאנשי הכפרים שהקדימו וקראו בשני או בחמישי הסמוך לפורים מותרין בהספד ותענית
ביום קריאתה ואסורין בהספד ותענית בשני הימים האלו אע"פ שאין קוראין בהן. הרי
דאנשי הכפרים קוראין בימים שאין בהן איסור מגלת תענית דליכא הלכה בקריאת המגלה דאין
קורין המגלה אלא ביו"ט של פורים, רק דיש חיוב קריאת המגלה לפרסם הנס בזמנים שתיקנו
להם חכמים ואנשי כפר תיקנו להם שיקראו ביום הכניסה ואע"ג דל"ה יו"ט
של פורים וכן בהדלקת נרות הנס של חנוכה מחייב הדלקה ואינו תלוי כלל אי בטלה מגלת תענית
או לא, עכ"ד הגבורת יצחק ולפ"ז ביאר את השקו"ט בגמרא עיי"ש.
ע"ע בס' משנת
יעב"ץ או"ח סי' ע"ג, טל ישראל ראש השנה סי' ד', עיטורי מנורה עמ' קצב, בספר הזכרון עיונים
בתעניות עמ' תתקסה, המאור תשס"ב חוברת ג' עמ' לד, חנוכת אברהם עמ' מד, עיטורי
מנורה עמ' קסב וב'לחם חקי' סי' צו.
סיימתי כ"ב כסלו
תשע"ג
גבעת זאב החדשה
ת"ו
ברוך הנותן ליעף כח
ולאין אונים עצמה ירבה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה