משלי כז ז - סוד החינוך

לרפואת האדמו"ר ר' יצחק מנחם בן גיטל מירל בריינדל לאה  ור' שלמה בן פייגע דינה ואביגיל בהמון בת דבורה מרים בתוך שח"י

 

נאמר במשלי [כ"ז ז] 'נפש שבעה תבוס נופת ונפש רעבה כל מר מתוק' כלומר השובע הוא סיבה למרירות בעוד שסגולתו של הרעב להפוך כל מר למתוק.
ומבאר הגר"א שכאשר נפשו שבעה כביכול מהתורה ואינו משתוקק לידיעתה אינו טועם מתיקותה. אך כאשר נפשו רעבה ומשתוקקת לעסוק  בתורה אפילו מר נהיה מתוק מחמת שיגע וציער עצמו עליה.
ולפי פירוש זה השובע והרעב נסוב על התיחסותו של האדם כלפי  התורה.

 

פירוש שני: אם ממלא תאוות נפשו זה נוטל ממנו את החפץ בדברי תורה. אך אם אינו ממלא תאוות נפשו אזי כל המרירות שהיתה בשעה שהתגבר על יצרו יהיה למתוק כי עי"ז ישיג את מתיקות התורה.

 

נמצינו למדים שהסוד להשתוקקות לתורה הוא להרגיש רעב לתורה ולא למלא תאוות נפשו.

 

וזה פירוש הפסוק "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וכו'" [דברים ח' ג']. במן טעמו כל הטעמים ותענוג זה התאפשר אך ורק משום שקדם לו ה"ויענך וירעיבך". [עי' משנת רבי אהרן חלק א' עמ' מד].

 

התורה נמשלה למים ועל מים אין מברכים אא"כ שותה לצמאו משא"כ שאר משקים מברכים עליהם אפילו אם לא שתה לצמאו. תורה חייבת להיות לצמאו. [דברי יושר על פרקי אבות עמ' טז ועוד ספרים] 

 

והוי שותה בצמא את דבריהם [אבות פ"א מ"ד] מסביר רבינו יונה עפ"י פסוקנו "מי שהוא שבע מדברי תורה
ואין חפצו בהם אפילו אומרים לו מרגליות בתורה תבוס אותם נפשו והרעב מהם ומתאווה לשמעם אפי' אומר לו דבר בלא טעם דהיינו שאומר לו הלכה ואין מסביר לו טעמו של דבר ימתק בפיהו וישמח בו שהוא יודע שהוא אמת אחר שרבו אמרו".

וכתב ע"ז בספר מסילות חיים בחינוך מהגה"צ רבי היים פרידלנדר זצ"ל: מלמדנו רבנו יונד שההצלחה היא לפי מידת ההתענינות בלי שהתלמיד יהיה מעונין אפילו יאמרו לו את הדבר המענין ביותר לא ישית לבו לכך ואילו המעונין הצמא זה שיש לו חשקת התורה הוא שיצליח בתורה לא הכשרון קובע אלא החשק והרצון ככל שיגבר הרצון וככל שיגדל
החשק כן תגדל הצלחתו בלמוד הרבה בעלי כשרונות לא נעשה מהם כלום ולעומתם הרבה בעלי רצון נעשו גדולים.

 

אבות ומלמדים צריכים 'כסדר' לחשוב על דרכים להגביר אצל ילדיהם-חניכיהם את התשוקה והרצון ותחושת הרעבון לדברי תורה. ברגע שהתלמיד רוצה - הוא ילמד בחשק. אין אדם שנהיה רעב משום שאמרו לו להיות רעב. הרעבון צריך לבוא מבפנים והתפקיד של המחנך הוא להסתכל על כל ילד בפרט ולחשוב מה ייצור אצלו את הרעבון. דוגמאות: פרסים, אתגרים שונים, סיפורים על גדולי ישראל וכו' וכו'. 

 

המפתח להצחלה נמצא בפסוקנו במשלי. הבה ניישם אותו - לעצמנו ולסובבים אותנו.

אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא