יום שני, 3 באפריל 2017

"חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער, רשב"ג אומר: כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו"



פסחים לא ע"ב


הגמ' מסבירה: ששיעורו של רשב"ג הוא 3 טפחים, כאשר המפולת היא בגובה 3 טפחים הרי הוא כמבוער, משום שאנו בטוחים שהכלב לא יריח את החמץ ויפרק את המפולת בחיפושיו אחר המזון.

הגמ' מסתפקת: במסכת בב"מ, לגבי דין "כספים אין להם שמירה אלא בקרקע". אדם שקיבל בפיקדון כספים, השמירה המעולה ביותר עבורם היא דווקא בקרקע. האם גם שם צריך ג' טפחים, עונה הגמ': שבפיקדון די שיהיה הכסף מוסתר, ולכן מספיק טפח אחד.

בענין "כספים אין להם שמירה אלא בקרקע" – השתמש האדמו"ר מגור במכתבו המפורסם לחסידיו בפולין לזרזם לעלות ארצה, כאשר קיים זאת בעצמו ברוכשו בית מגורים בירושלים, וקנה קרקעות ברחבי הארץ. האדמו"ר כתב במכתבו את מעלותיה של ארץ ישראל ובין השאר מביא את הגמ' שכוונת שמואל: "כספים אין להם שמירה אלא בקרקע", הכוונה: למי שרוכש קרקע בא"י, הרי זו השמירה המעולה ביותר לכספו.

ומוסיף האדמו"ר: שהגמ' במס' בב"ב יד. מספרת על רב ינאי שנטע 400 כרמים, ואמר על כך רב זירא: "דלמא 2 נגד 2 ואחד יוצא זנב", המספר המוגזם של כרמים שרב ינאי נטע הוא מספר הגפנים המינימלי שהוא 5, כדי לחייב זריעה בכרם מדין כלאים.

ובוודאי אומר האדמו"ר מגור: שרב ינאי נטע אותם בא"י, ללמדנו את חיבת הארץ של האמוראים הקדושים שעסקו בישוב הארץ. אחד המתנגדים לעליה ארצה פרסם נגדו וטען: שדבריו אודות 400 כרמים שנטע רב ינאי בארץ ישראל "הרי אלו דברי נביאות", מנין לו דהמעשה דרבי ינאי היה דווקא בא"י, בשעה שבגמ' לא מוזכר כלל שאותם כרמים היו בא"י.

האדמו"ר שעודד את חסידיו לעלות ארצה ולקנות קרקעות, השיב לטענתו כך: בהלכות בית הבחירה הרמב"ם בפט"ו הל' ט"ו פסק: ש"קדושה ראשונה שקדש שלמה את בית המקדש קדשה לשעתה, וקדשה לעתיד לבוא, והנכנס להר הבית בזמן הזה חייב כרת". והראב"ד משיג עליו וטוען מכמה ראיות ומוסיף: "שכך נגלה לי מסוד ה' ליראיו, לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת".

(להלכה לרוב הראשונים ההלכה לא כהראב"ד והכניסה אסורה עלינו עד בא משיח צדקנו בב"א).

במקום נוסף מתבטא הראב"ד באותה צורה, בפ"ב מהל' לולב הלכה ה' פוסק הרמב"ם: הדס שנקטם ראשו כשר. כותב הראב"ד: "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלנו שהוא פסול, והכל ברור ומקום הניחו לי מן השמים", כך שיש בהחלט לייחס לראב"ד דברי נביאות.

מובא בשיטמ"ק במס' בבא בתרא על הסיפור של רבי ינאי כך "וזה לשון הראב"ד ז"ל: הא דרבי ינאי דנטע 2 כנגד 2 ואחת יצאה זנב... משום ישוב א"י, הוא דעבד ומעלין עליו כאילו נטעה כולה", כך שאימרתו של האדמו"ר מגור יכולה להיקרא דברי נביאות, שהרי הראב"ד בעל רוח הקודש כותב כך בפירוש, ונמצאת ביקורתו של אותו אדמו"ר כבא לבקר ונמצא מסייע.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה