קריאת שמע על המטה

לרפואת א"מ הענא מרים בת חנה בתוך שח"י

בברכות [ד] נאמר: אמר רבי יהושע בן לוי, אע"פ שקרא קריאת שמע בבית הכנסת, מצוה לקרותו על מטתו וכו'. אמר רב נחמן, ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך וכו' עיי"ש.

 

ארבע קושיות:

 

א] למה רבי יהושע בן לוי לא אמר בפשטות "מצוה לקרות קריאת שמע על מטתו". מה הקשר בין קריאת שמע של ערבית שהיא חיוב דאורייתא לבין ק"ש על המטה שהיא חיוב דרבנן משום שמירה מן המזיקין [כמו שהגמרא אומרת בהמשך]?

 

ב] אין חולק בגמרא על דברי רב נחמן שתלמיד חכם אינו צריך לקרוא ק"ש על המטה וגם הרי"ף מביא מימרא זו להלכה. גם סגנון הגמרא מורה שאין כאן מחלוקת, שהרי כשיש מחלוקת כתוב קודם שם האמורא ואח"כ 'אמר', ואילו כאשר יש הסכמה כתוב קודם 'אמר' ואח"כ שם האמורא. כאן כתוב 'אמר רב נחמן' משמע שאינו חולק על ריב"ל. וא"כ עומדים אנו בתמיהה רבתי על הרמב"ם שלמרבה הפלא השמיט לגמרי את דברי רב נחמן?

 

ג] ההיגיון הבריא היה מורה למקם את ההלכה הזאת של קריאת שמע על המטה בהלכות קריאת שמע, לא? הרמב"ם, שוב עושה משהו הנשגב מבינתנו, ומיקם הלכה זו בהלכות תפילה. וצ"ע מה פשר ענין זה ומה שייכת ק"ש על המטה לתפילה.

 

ד] בדף ס: הגמרא מדברת על מצות ק"ש על המטה אבל אין איזכור של דברי הגמרא כאן. ולכאורה היה מתאים להביא גם את מימרות האמוראים שבסוגייתנו כדרך הגמרא בכל מקום שכופלת דברי החכמים איפה שצריך לשלימות הענין. וצ"ע.