הגאון הגדול רבי חיים מאיר הורוביץ שליט"א
והנה ספיקא דידן נמי תליא בהא, דאם נימא דהא דבב' תפילות
הסמוכות אסור כיון דהוי בזמן אחד א"כ בנד"ד לית לן בה אבל
אם נימא כאידך גיסא דהא דשרי בב' ימים היינו משום דיום האתמול ויום לאו מישך שייכא אהדדי אסור דהוי ביום אחד.
ונלע"ד בע"ה ראי' נפלאה דשרי וליכא בזה משום תרתי דסתרי, ובהקדם ב' הקדמות. א] הר"ן ז"ל בפ' ערבי פסחים [כ"ג א' מדפי הרי"ף] כ' דאע"ג דאיכא פלוגתא אי צריך להסב בב' כסי קמאי או בתראי מ"מ לא אמרי' בזה ספיקא דרבנן לקולא אלא חייב להסב בכל הד' כוסות דאל"כ אם יקל שלא להסב בתרי כסי קמאי משום סד"ר הרי יבא להקל נמי בתרי כסי בתראי וא"כ תקנת חכמים של שתית ד' כוסות בהסיבה תיעקר יעו"ש. והק' המשנה למלך ז"ל בפ"א ממגילה הי"א מהא דכ' הר"ן ז"ל במגילה דעיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כיון דלא יתכן להקל בין בי"ד בין בט"ו מכח ספיקא דרבנן דלא יתכן שיפטרו לגמרי ע"כ יקראו בי"ד, ותיקשי לשיטתי' ז"ל בפסחים נימא נמי הכא שיקראו בין בי"ד בין בט"ו, ותי' התורת חסד ז"ל בשו"ת או"ח סי' ל"ח אות ב' דשאני מגילה דהספק אימתי יחול חיובם וכיון דיום י"ד קודם ליום ט"ו עליהם להחמיר בי"ד ולמחרת בט"ו מיפטרי משום ספיקא דרבנן, אבל חיובא דד' כוסות חל בב"א וע"כ אינו יכול להקל בקמאי שמא יבא להקל בבתראי והיינו דהיכא דחל חיובם בבת אחת רמיא עלי' לחשב כל הצדדים שלא יסתרו ואינו יכול להקל אפי' בצד אחד שמא יבא להקל בצד השני יעוש"ה.
ונלע"ד בע"ה ראי' נפלאה דשרי וליכא בזה משום תרתי דסתרי, ובהקדם ב' הקדמות. א] הר"ן ז"ל בפ' ערבי פסחים [כ"ג א' מדפי הרי"ף] כ' דאע"ג דאיכא פלוגתא אי צריך להסב בב' כסי קמאי או בתראי מ"מ לא אמרי' בזה ספיקא דרבנן לקולא אלא חייב להסב בכל הד' כוסות דאל"כ אם יקל שלא להסב בתרי כסי קמאי משום סד"ר הרי יבא להקל נמי בתרי כסי בתראי וא"כ תקנת חכמים של שתית ד' כוסות בהסיבה תיעקר יעו"ש. והק' המשנה למלך ז"ל בפ"א ממגילה הי"א מהא דכ' הר"ן ז"ל במגילה דעיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כיון דלא יתכן להקל בין בי"ד בין בט"ו מכח ספיקא דרבנן דלא יתכן שיפטרו לגמרי ע"כ יקראו בי"ד, ותיקשי לשיטתי' ז"ל בפסחים נימא נמי הכא שיקראו בין בי"ד בין בט"ו, ותי' התורת חסד ז"ל בשו"ת או"ח סי' ל"ח אות ב' דשאני מגילה דהספק אימתי יחול חיובם וכיון דיום י"ד קודם ליום ט"ו עליהם להחמיר בי"ד ולמחרת בט"ו מיפטרי משום ספיקא דרבנן, אבל חיובא דד' כוסות חל בב"א וע"כ אינו יכול להקל בקמאי שמא יבא להקל בבתראי והיינו דהיכא דחל חיובם בבת אחת רמיא עלי' לחשב כל הצדדים שלא יסתרו ואינו יכול להקל אפי' בצד אחד שמא יבא להקל בצד השני יעוש"ה.
ב] יש להסתפק, בהא דאמרי' במגילה ד' א' חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום האם הוי ב' חיובים נפרדים או דהוי חיוב אחד לקרות המגילה ב' פעמים אחת ביום ואחת בלילה, והנה מדנקטי' לשון 'ולשנותה' מוכח לכאו' דהוי חיוב אחד לקרות המגילה פעמיים בפורים. ומצאתי את שאהבה נפשי בדברי קדשו של השפ"א ז"ל שם וז"ל "והנה למסקנא יל"ד למה אמר לשנותה ולא אמר דחייב לקרותה בלילה וביום, והי' נלע"ד לפרש כוונת ריב"ל שחייב לקרותה ביום פעם שנית והיינו דאם לא קרא בלילה צריך לקרות ביום ב' פעמים דגם דמקרא דולא ידום ליכא הוכחה לקרות בלילה וביום אלא לקרותה ב' פעמים רק דמקרא דאקרא יומם איכא סמך לקרות ביום ובלילה וא"כ כשלא קרא בלילה צריך לקרות ביום ב"פ וא"ש לשון לשנותה כנ"ל, אך בס' ברכי יוסף (סי' תרפ"ז) ראיתי שהביא בשם גדול א' שרצה לומר דאם לא קרא בלילה חייב לקרות ב"פ ביום בתורת תשלומין כמו בתפלה דאיכא חיוב תשלומין, ודחה דבריו דאין כאן חיוב תשלומין משום דהלילה גורם ע"ש, אבל למ"ש אין הלילה גורם כלל רק דלעולם צריך ב' קריאות כנ"ל, אבל ל"מ כן בפוסקים". מעתה לפי"ד ז"ל נראה דכניסת הפורים מחייבת ב' פעמים מגילה אלא דחז"ל קבעו ב' זמנים לקיום החיוב אחד ביום ואחד בלילה.
והנה כל דבריו ז"ל תליא בהא דדנו האחרונים ז"ל אי קריאה של לילה הוי נמי מדברי קבלה דדעת הטורי אבן ז"ל שם והנוב"י ז"ל קמא או"ח סמ"א דרק ביום הוי מדברי קבלה ובלילה הוי רק מדרבנן, ולפי"ז קשה לומר דהוי חיוב אחד לקרות ב' פעמים מגילה ביום הפורים דהא זה מדברי קבלה וזה מד"ס, אמנם מדברי רב אחאי גאון ז"ל בשאילתות שאילתא ס"ז משמע דעיקר הקריאה הוי בלילה דכ' וז"ל "דמחייבי' דבית ישראל למקרא מגילה באורתא דתליסר יומי לירח אדר נגהי ארביסר ואף על גב דקרי לה מן אורתא מיחייב למתנייה בצפרא דאמר רבי יהושע בן לוי מצוה לקרותה בלילה ולשנותה ביום שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום וכו' לעולם אודך כגון דאמרי אינשי עביר פרשתא ואתנייה", והפמ"ג ז"ל בסי' תרפ"ז מ"ז סק"א כ' דלהט"ז ז"ל מקרא מגילה בלילה הוי נמי מדברי קבלה יעו"ש.
ועתה בואו חשבון, אם נצרף ג' ההנחות הקודמות א] דברי השפ"א ז"ל דבפורים איכא חיוב אחד לקרות המגילה ב' פעמים ב] דברי התורת חסד ז"ל הנ"ל דבד' כוסות כיון דחל החיוב בב"א על ד' כוסות אין להקל אפי' כחד צד שמא יבא להקל כצד השני ג] צד השני בספק שפתחנו בו דאם קרא מגילה של לילה קודם צאה"כ של כניסת י"ד אסור לו לקרות מגילה של יום אחד פלג המנחה של יום י"ד, הי' מן הדין דכבר בפלג של קודם י"ד אסור לו לקרות המגילה של לילה שמא יבא להקל למחרת, מה תאמר עדיין לא חל החיוב של מגילת היום זה אינו וכדמוכח מדברי השפ"א ז"ל דב' חיובי המגילה חלים בכניסת היום, ומדשרינן לקרות מגילה של לילה כבר מפלג המנחה בזה משום תרתי דסתרי. מוכח דגם אם למחרת יקרא מגילה של יום לאחר הפלג ליכא מיהו הי' מקום לומר דמש"כ הר"ן ז"ל גבי ד' כוסות אין הכונה דחיישינן שמא אדם יבא להקל בתרוייהו אלא כונת הר"ן ז"ל דתקנת חכמים תיעקר כיון דשרי להקל בכל הכוסות וזה לא שייך במגילה דתקנת חז"ל היתה לקרות בלילה ולשנותה ביום אמנם ז"א דא"כ קושיית המל"מ ז"ל מעיירות המסופקות נמי לאו קושיא היא וכן תי' באמת המל"מ ז"ל שם, אבל התורת חסד ז"ל הנ"ל הוכיח מכמה מקומות דגם היכא דלא תיעקר תקנת חכמים מחמרינן בתרוייהו היכא דאיכא חשש שיבואו להקל בתרוייהו ולדידי' ז"ל דברינו הנ"ל קיימים.
סיכום:
א] יש להסתפק במי שקרא מגילה של לילה בפלג המנחה האם מותר לו לקרות מגילה של יום אחר פלג המנחה. ב] יש להסתפק האם קריאת מגילה דלילה ודיום הוי חיוב אחד או ב' חיובים. ג] התורת חסד ז"ל כ' דבד' כוסות כיון שהחיוב חל בב"א לא אמרי' בזה ספיקא דרבנן כלל. ד] ולפ"ז יש לפשוט הספק באות א'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה