חס ושלום לומר שהמצוות שרשע עושה אינם מצוות, האמת הוא דאפילו מי ששקוע בחטא הזה הידוע (זרע לבטלה), ועדיין לא עשה תשובה, מכל מקום חייב בכל התורה כולה, ובעבור כל מה שלומד ומקיים, יקבל שכר בעולם הבא כשאר אנשים צדיקים, רק שהשכר יבוא אחרי שיהיה נגמר תיקונו על ידי גיהנום וכיוצא בזה.
ומה שכתבו ספרי היראים שהתורה והמצוות שלו הולכים חס ושלום להסטרא אחרא ר''ל, הוא ענין אחר אשר מי שאין לו מושג בקבלה לא יתפוס ענין זה, והוא, כי כל מצוה ומעשה טוב גורם השפעה מן השמים, ואותה השפעה טובה מסייעתו להצלחה הן ברוחניות והן בגשמיות, וכשהאדם שקוע בחטא הידוע, אזי אותה השפעה הבאה על ידי תורה ומצוות שלו, נחטפת על ידי הסטרא אחרא, וזהו באמת גלות השכינה שכביכול הקדוש ברוך הוא ישפיע הטובה לשונאיו הם כוחות הטומאה.
אבל עצם המצוות והמעשים טובים אינם נגרעים מהאדם הזה כלל וכלל, רק ההשפעה המגיעה לו מחמת התורה והמצוות היא נחטפת. אולם כל זה אינו אלא לפי שעה, כי אחר כך כשהאדם מתקן את החטא הזה, אזי מוציא הוא מהסטרא אחרא את כל מה שגזלו מחלק הקדושה שהיא שייכת לו.
הספרים הקדושים מתוך כוונה לעצור בעד החוטא, כתבו בביאור עצום איך שעל ידי חטא זה נחטפים זכויותיו [דהיינו ההשפעה של המצוות] וקיצרו לבאר צד השני, דהיינו, אף על פי שכמה פעמים נכשל רח''ל, מכל מקום אם לעומת זה הרבה פעמים מנצח ומתגבר על התאווה, אז באותו פעם שמתגבר על התאווה הבוערת בו באופן נורא, הרי הוא ממשיך אור הקדושה על עצמו ועל העולמות באופן קדוש מאוד מאוד, וחלק גדול מאוד מהניצוצות הקדושות [מה שנחטף השפע על ידי הסטרא אחרא] הרי הוא מוציאם ומחזירם לקדושה, ואין לשער גודל רוממות קדושת זה האדם הכובש תאוותו בזמן תוקפו, והוא אז בבחינת יוסף הצדיק.
והכלל הוא: אדם שיש לו מלחמת היצר, ופעמים מנצח ופעמים נכשל, הרי כמו שהחטא נורא ואיום, לעומתו על ידי שמנצח הרבה פעמים, זכותו הוא נורא ואיום מאוד, ויזכה על ידי זה לתקן בחייו את מה שפגם ולהחזיר לצד הקדושה כל הניצוצות הקדושות שנעשקו על ידי עוונותיו ר''ל.
עיקר התיקון לחטא זה הוא התורה ובפרט יגיעת התורה, היינו כשלומד גם בשעה שאין לו תענוג מהלימוד, ולומד רק משום שכן צוה ה' יתברך, כגון שחוזר על הסוגייא הרבה פעמים, או שמייגע מוחו להבין היטב דברי תורה.
הכלל הוא, שמי שמייגע בתורה לשם שמים, ודאי שסוף סוף יזכה לתקן את אשר קלקל ולהתגבר על יצרו, וגם תזכור בשעת תוקף התאוה גודל הזכות הנורא נוראות אשר אפשר להשיג על ידי התגברות התאווה הזאת. עד כאן דברות קודשו.
[קריינא דאגרתא י"ב]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה