איסור הסתכלות

כָּתוּב בְּאוֹרְחוֹת חַיִּים בְּשֵׁם הַ"ר יוֹנֶה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וְאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנוּיָה כְּלוֹמַר עַל אִשָּׁה רַוָּקָה, מִדִּבְרֵי קַבָּלָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה.
וְכָל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ מַכְשִׁיל וּמַכְחִישׁ כֹּח יִצְרוֹ הַטּוֹב וְהוֹדוֹ נֶהְפָּךְ עָלָיו לְמַשְׁחִית.
וְיֵשׁ אִסּוּר נוֹסַף מִן הַתּוֹרָהּ וְהוּא לְהַרְהֵר בְּאִשָּׁה כְּלוֹמַר לַחֲשֹׁב עָלֶיהָ מַחְשָׁבָה שֶׁל תַּאֲוָה וַאֲפִלּוּ היא פְּנוּיָה.
וְחָמוּר הִרְהוּר פְּנוּיָה מִמַגַעָה שֶׁעַל הַהִרְהוּר עוֹבֵר בְּלָאו מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כג י) וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רַע וּפֵרְשׁוּ רַזַ"ל (ע"ז כ:) שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בְּיוֹם וְיָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בְּלַיְלָה עכ"ל (הובא בבית יוסף אבן העזר אות א.)
טָעוּת הִיא לַחְשׁוֹב שֶׁשְּׁמִירַת עֵינַיִים זֶה רַק חוּמְרָא לַחֲסִידִים, אֵלָא יֵשׁ אִסּוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים וּבְכָל מַבָּט בְּאִשָּׁה, בֵּין צְנוּעָה וְכֹל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה, יֶשׁ אִיסּוּר מֵהַתּוֹרָה.

א. ראיה שטחית - כשרואה מבלי להתעמק, כגון כשעובר ברחוב ורואה אשה מולו ומסיר את מבטו, אינו עובר על איסור. אבל אם ממשיך להסתכל עובר על איסור (משנה ברורה סימן עה ס"ק ז וראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר ובספר מנחת שמואל הוכיח דאדם חשוב יש לו ליזהר בכל גווני. וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף אף ראיה בעלמא אסור וכתבו הפוסקים דבתולות דידן בכלל נידות הם משיגיעו לזמן ווסת ובכלל עריות הם:).

ב. אשה שאינה צנועה - אפילו ראיה שטחית אסורה באשה שאינה צנועה ולכן אין היתר לגשת לפקידה שלבושה בחציפות (פמ"ג בסי' ע"ה משב"ז סק"א להסתכל בלא נהנה שרי וכן משמע באבן העזר וכן הבין מדביר הב"ח דבלא נהנה מותר ראיה מעלמא מותרת אבל אם נהנה אפילו ראיה בעלמה אסורה).

ג. בגדים צמודים - כשלבושה בצניעות ובגדיה צמודים יש איסור בראייה בדיוק כמו אשה חשופה (כיון שההסתכלות עליה מעוררת הנאה בדיוק ואפילו יותר מאשה חשופה וכאן חמור יותר שחושב שאין בזה איסור כיון שהיא צנועה).

לקוח מהקונטרס שמירת עיניים כהלכתה