על הכתוב: "אלה קרואי העדה נשיאי מטות אבותם", מעיר רש"י: 'קרואי העדה' - הנקראים
לכל דבר חשיבות שבעדה. כיוצא בכך מציין רבי אברהם אבן עזרא בפירושו, שהתואר 'קרואי
העדה' נובע מן העובדה, "שהעדה לא יעשו דבר עד שיקראום".
בעניין זה מספרים חסידים: מוסכם היה בין הגאון רבי אליהו מוילנא לבין פרנסי עירו, שאין לקראו לאסיפות הקהל אלא בשעה שתעמוד על הפרק תקנה חדשה בעיר.
פעם עמדו פרנסי וילנא להתקין תקנה בעירם, שלא לתמוך מקופת הציבור בעניי עיר אחרת ולעודד את בני המקום שלא להכניס אורחים הבאים מערים אחרות כדי להגדיל את התמיכה הניתנת לעניי העיר. מה עשו? כינסו את אסיפת הקהל והזמינו גם את הגאון רבי אליהו.
אמר להם הגאון: הרי הוסכם ביננו, שלא תקראוני לאסיפת הקהל אלא אם כן תעמוד על הפרק תקנה חדשה בעירנו?
השיבו לו הפרנסים: אכן, תקנה חדשה עומדת עתה על הפרק ומיד סחו לפניו במה המדובר.
הטיל בהם הגאון מבט זועם וקרא: אוי לכם פרנסים; תקנה זו שאתם מבקשים להתקין אינה תקנה חדשה, אלא תקנה ישנה של ארבע ארצות!
תמהו הפרנסים לשמע דברי הגאון ואמרו: 'תקנת ארבע ארצות' אומר רבנו?! ככל שידוע לנו אין זכר לתקנה זו, שאנו באים לתקן, בפנקס התקנות של ארבע ארצות.
אמר להם הגאון בהרמת קול ובנימה של תרעומת: לא נתכוונתי כלל ל'ארבע ארצות' שבימינו*. בדברים שלי על תקנה ישנה של ארבע ארצות התכוונתי לארבע מדינות שהתקיימו בימי האבות – הלא הן סדום ועמורה אדמה וצבויים – ומדינות אלו הן הראשונות לתקנה שפלה זו, למנוע דריסת רגל בעריהן מעני הבא מן החוץ . . .
*בסוף המאה הט"ז למניין העמים הקימו יהודי פולין ועד של רבנים ופרנסי ציבור, שהיו מתכנסים פעם או פעמיים בשנה ומתקנים תקנות חשובות למען הציבור. בתחילה כלל הוועד נציגים של חמש ארצות; אולם אחרי כן פרשו ממנו נציגי ליטא ונשארו נציגי ארבע גלילות של פולין ורוסיה ומאז נתכנה 'ועד ארבע ארצות'. הוועד מילא תפקידים שלטוניים וציבוריים חשובים, עד לביטולו בשנת 1764.
בעניין זה מספרים חסידים: מוסכם היה בין הגאון רבי אליהו מוילנא לבין פרנסי עירו, שאין לקראו לאסיפות הקהל אלא בשעה שתעמוד על הפרק תקנה חדשה בעיר.
פעם עמדו פרנסי וילנא להתקין תקנה בעירם, שלא לתמוך מקופת הציבור בעניי עיר אחרת ולעודד את בני המקום שלא להכניס אורחים הבאים מערים אחרות כדי להגדיל את התמיכה הניתנת לעניי העיר. מה עשו? כינסו את אסיפת הקהל והזמינו גם את הגאון רבי אליהו.
אמר להם הגאון: הרי הוסכם ביננו, שלא תקראוני לאסיפת הקהל אלא אם כן תעמוד על הפרק תקנה חדשה בעירנו?
השיבו לו הפרנסים: אכן, תקנה חדשה עומדת עתה על הפרק ומיד סחו לפניו במה המדובר.
הטיל בהם הגאון מבט זועם וקרא: אוי לכם פרנסים; תקנה זו שאתם מבקשים להתקין אינה תקנה חדשה, אלא תקנה ישנה של ארבע ארצות!
תמהו הפרנסים לשמע דברי הגאון ואמרו: 'תקנת ארבע ארצות' אומר רבנו?! ככל שידוע לנו אין זכר לתקנה זו, שאנו באים לתקן, בפנקס התקנות של ארבע ארצות.
אמר להם הגאון בהרמת קול ובנימה של תרעומת: לא נתכוונתי כלל ל'ארבע ארצות' שבימינו*. בדברים שלי על תקנה ישנה של ארבע ארצות התכוונתי לארבע מדינות שהתקיימו בימי האבות – הלא הן סדום ועמורה אדמה וצבויים – ומדינות אלו הן הראשונות לתקנה שפלה זו, למנוע דריסת רגל בעריהן מעני הבא מן החוץ . . .
*בסוף המאה הט"ז למניין העמים הקימו יהודי פולין ועד של רבנים ופרנסי ציבור, שהיו מתכנסים פעם או פעמיים בשנה ומתקנים תקנות חשובות למען הציבור. בתחילה כלל הוועד נציגים של חמש ארצות; אולם אחרי כן פרשו ממנו נציגי ליטא ונשארו נציגי ארבע גלילות של פולין ורוסיה ומאז נתכנה 'ועד ארבע ארצות'. הוועד מילא תפקידים שלטוניים וציבוריים חשובים, עד לביטולו בשנת 1764.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה