וישכחהו

ראשי פרקים לרעיון בקשר בין חנוכה לפרשיות שלנו:

סוף וישב "וישכחהו".
"להשכיחם תורתך".
שכח אותיות חשך "שהחשיכו עיניהם של ישראל".
מה היתה תוצאת השכחה? שנתיים נוספות בחושך הנורא של הבור המצרי. כך צריכה להיות ההרגשה של שכחת דברי תורה. אבדון נורא. סבל אדיר. העדר משמעותי בחיות של "כי הם חיינו".
"הרגיל בנר הווין ליה בנים תלמידי חכמים". י"א נר שבת וי"א נר חנוכה. כנראה שהרב זצ"ל בעין איה [עיי"ש!] ביאר שהכוונה לנר סתם. המתרגל לנר סובל רבות ממצב של חושך. מכך צריך להקיש לאור רוחני. "כי נר מצוה ותורה אור". כמה סבל כרוך בחושך רוחני של חסרון תורה. מי שמתרגל לאור רוחני ולא יכול בלעדיו - סגולה שיגדל בנים ת"ח.
האור - חיים.
החושך-שכח של תורה - מוות כאן בעולם הזה.