יום שני, 11 בדצמבר 2017

גרפולוגיה - חלק ה'


הנה אשכול 


עפרה הר כסף, מכון קו נקודה, ירושלים:

כשאנו באים לדבר על כתב היד, עלינו להתייחס תחילה לשתי נקודות:

1. הבנה מסוימת של ההיגיון העומד מאחורי האבחון הגרפולוגי

2. מידת האמינות שאנחנו יכולים לייחס למקצוע הזה.

ובכן, מהו ההיגיון העומד מאחורי הגרפולוגיה. כתב היד נוצר במוח. הוא מתחיל את דרכו ממרכז הכתיבה שנמצא ליד האונה הרקתית השמאלית, ועובר דרך ארוכה עד הדף. למעשה הפאלידום הסטריאטום והקורטקס אחראים ביחד על התנועה, המודולציה של היד, התיאום, וההבעתיות של תכנים במעשה הכתיבה. הדברים התבהרו מאד עם בדיקות האם-אר-אי הפונקציונאליות. יוצא, אם כך, שהכתיבה היא תוצר נוירולוגי של המוח.

כל מה שהמוח חולש עליו נמצא בכתיבה, אבל לא תמיד הגרפולוגיה יודעת לזהות בבטחה, איזה סימן מביע איזו תכונה או הרגשה, תפישת עולם, או זיכרון. בשביל זה צריך מחקר, ואיתו אכן יש בעיה בעברית. אין פקולטה, אין תקציבי מחקר מתאימים, אבל בכל זאת נוצר גוף ידע מספק כדי להגיע לתוצאות שבתחומים מסוימים, נחקרים ובולטים יותר, יש לגביהם אמינות גבוהה מאד, ואחרים , פחות אמינים. לדוגמא אביא את תחום הבריאות. הפרעות הפוקדות את המוח בולטות מאד בכתב- רעד של זיקנה בגלל נימים סגורים באזור הבזלים בתחתית המוח, נראה שונה מפרקינסון. עם זאת, אזורי אי נוחות המתבטאים בכתב אינם יכולים לשמש תחליף למעבדה הרפואית. אם כי הם קיימים ומאובחנים, אבל אין לנו תואם של 1 ל1: לא בכל פעם שמופיע הסינדרום מופיע אותו סימן וההיפך. חסר מחקר!

משום כך נוכל להסביר את עניין האמינות בגרפולוגיה כך: ישנם תחומים ואבחונים בעלי אמינות גבוהה, וישנם פחות, אבל הגרפולוג יכול לומר ולכמת את מידת האמינות בכל אחד מהתחומים.

כתב היד והציור, רוויים בסימנים גרפיים ברי משמעות. תת המודע משתמש בדרכים שונות על מנת לבטא את עצמו, כמו חלומות או פליטות פה, אבל הכלי המובן ביותר הוא הכלי הגרפי. זוהי שפה, שכשלומדים להבין אותה, שומעים אמירות ישירות מפנימיות האדם. גם ילדים בעלי אוצר מילים מוגבל משתמשים בה. כל עוד עולם הדימויים והפנמת הארכיטיפים שלהם, נורמטיבית, יחולו עליהם תוצאות הידע הגרפולוגי, ונוכל לפרש את "השפה". הארכיטיפים כפי שתיאר אותם קרל יונג, הם דימויים שונים הנתפשים בצורה זהה בזיכרון הקולקטיבי האנושי, וכל התרבויות מפרשות אותם באופן זהה.

הארכיטיפים טבועים בנו הרבה מעבר למה שאנו משערים. נוכל להתנסות באחד מארכיטיפים היותר שימושיים בתחום הגרפולוגיה, שישמש אותנו גם בהמשך, על מנת להבין חלק מסימני המצוקה. עצמו עיניים וחישבו שאתם מציירים גלים.----- ימניים בעלי צידיות מפותחת רגילה, התחילו משמאל ושמאליים מימין.

הרי כל אחד מאיתנו נכנס לדף מאות אלפי פעמים בכתב העברי מימין! מה קרה?

ההסבר לא לעכשיו אבל הפליאה מעצמנו מלמדת משהו על עד כמה הארכיטיפים מוטבעים בכל אדם.

תת המודע לא שואל באיזה צד לימדו אותך לכתוב, הוא מבטא בדיוק מה שהוא רוצה, וזה היסוד לאבחון הגרפולוגי.



אמינות הגרפולוגיה

ניקח את תחום הרפואה כדוגמא:

השאלה האם אפשר לאבחן את מצב בריאותו של אדם דרך כתב ידו אינה שאלה סתמית, אלא בעלת השלכות מרחיקות לכת עד מאד. והיה ונמצא, שהגרפולוגיה הרפואית אכן עומדת בציפיות- הרי שמצאנו דרך קבלת מידע נוחה, קלה ואפילו זולה מאד יחסית לבדיקות רפואיות. הבדיקה הגרפולוגית אינה פולשנית, אין צורך עבורה בנוכחות המאובחן, ולכן היא נגישה ביותר. השאלה המרכזית היא כמובן, מהי מידת האמינות שאפשר ליחס למידע רפואי העולה מאבחון כתב יד, והאם הוא שווה בכל התחומים של הרפואה והבריאות.

מטבע הדברים, כיון שלכל אדם יש בריאות כלשהיא – יש לו גם איזה סיפור טוב על אבחון מדהים. הסיפורים רבים מאד, מוכרים לרובנו, בין הגרפולוגים ובין הקהל הרחב. רב הסיפורים נכונים, האבחונים מדברים על הקיים או אפילו מקדימים את פריצת התופעה הבריאותית.




עם כל זה, התמיהה נותרת בעינה: אם כל כך טוב – אז למה עדיין כל כך רע…




יש לחלק לשניים את האבחון הרפואי בכתב היד. הקבוצה הראשונה הם סימנים של אי נוחות או כאב הניכרים בכתב. קביעת המיקום של הסימן הגרפי יכול להראות את האזור בגוף הגורם לכאב, במקרים רבים, כמו בסיפור הכליות.




הקבוצה השנייה, הם סימנים של הפרעות הנובעות ישירות מהמח ומשפיעות על הכתב.




למרות מעוט המחקר הגרפולוגי באופן יחסי, יש תופעות, שהגרפולוגיה מיטיבה לאבחן. בראשן ההפרעות הנוירולוגיות, המשפיעות ישירות על הכתב. לדוגמא, מחלת פרקינסון, המשנה את המח והמשפיעה על התהליך בו, גורמת לרעד אופייני. הבעיה באבחון נכון היא שיש גורמים נוספים העלולים לגרום לרעד, שסיבתם אינה פרקינסון. בחלקם הרעד נראה שונה, ולכן ניתן לקבוע אבחנה ברובם המכריע של המקרים, עוד לפני שהחולה חש בשינוי תפקודי משמעותי.




כעת, כשיש בדיקות MRI תפקודי, החושפות בפנינו את המיקום של האזורים הפעילים במצבים רגשיים מגוונים, ובסוגי תפקוד שונים, נפתח כר נרחב של מחקר גרפולוגי. סביר, שההתפתחות המואצת של חקר המח, תגרור אחריה התפתחויות בשדה הגרפולוגי, ותאפשר, בין היתר, אבחון רפואי יותר מדוקדק ואמין מהקיים בידינו כיום.

גרפולוגים עסוקים בבדיקה ובמחקר, ומתמקדים בהתאמה של סימפטומים ופתולוגיות לסימנים גרפיים. ישנן השערות מתבקשות – ואפילו "מקובלות" בגרפולוגיה, שבמחקר נמצאות לא נכונות. ד"ר מ. בן אסא, ביקשה מטכנאית רנטגן שתבקש מהמטופלים שסבלו מכאבי ראש כה חזקים עד שנזקקו לצילום רנטגן - לכתוב משפט לצורך מחקר גרפולוגי. היו גרפולוגים שטענו שבמקרה של כאבי ראש, תופיע נקודת דיו מזערית בראשה של האות ס'. 20 הנבדקים כתבו: סבא וסבתא נסעו לכפר סבא. רק אחד מבין החולים הדגים נקודת דיו כזו. מכאן שכאשר רואים כזו נקודה – יתכן שהכותב סובל מכאבי ראש, אך עדיין אין ראיות שלאלו שאין נקודה אין כאבי ראש! מכאן שאין ערך אבחוני רב לאיתור הסובלים מכאבי ראש, כל עוד לא רוב או כל החולים מראים בעקביות אותו סימן.




הדעה נחרצת, שעל הגרפולוג לשלוח את המאובחן לבדיקות רפואיות כאשר מתעורר חשש בכתב היד בלי להיכנס לתחום של עיסוק רפואי האסור על פי החוק.




הדברים נוגעים הן לרפואת הגוף, הן לרפואת הנפש. יש בידי אנשי המקצוע כלים די טובים לאבחון הפרעות אישיות, ואף לאתר מגוון הפרעות פסיכיאטריות. בחלק נדיר מהמקרים, לא ניכרת המחלה או הסטייה בכתב.

מבדיקה רחבה של הדברים עולה, שאין להתייחס לתחום הרפואי באבחון הגרפולוגי במידה שווה של אמינות בכל הבעיות הרפואיות: יש תופעות ברורות, ויש שאמינות אבחונן בכתב אינה



חד משמעית. אין ספק שישנה התפתחות מתמדת המשולבת בחקר במח, אך עדיין אנו רחוקים מלהסתמך על הגרפולוגיה במקום על הקליניקה והמעבדה.




לפני כמה שנים, התפרסמה כתבה שלי על זיהוי מחלות בכתב יד, במגמה להבהיר את יכולות ומגבלות הגרפולוגיה בנושא, על פי מחקרים עדכניים. לא כל הממצאים החמיאו לגרפולוגיה, למרות שכולם ערים לכך שגרפולוגים מרבים לזהות מחלות בכתב יד. מסקנתי הייתה, שמידת האמינות שיש לייחס לאבחון בעיות רפואיות, משתנה מבעיה לבעיה בהתאם ליכולות המוכחות של הגרפולוגיה, ואלו, למרבה הצער,לא מספקות בשלב זה.

כתבה זו עוררה גל של בקורת בקרב אנשי מקצוע בארץ והיגיע אף לחו"ל . משום כך מעניינת במיוחד תגובתה התומכת ששלחה אלי הסמכות הגבוהה ביותר- נשיאת איגוד הגרפולוגים האמריקאים, גב' פט סיגל.

בתחילת דבריה, היא מפקפקת בתועלתם של מחקרים, אפילו מפורסמים, על סימנים גרפיים של בעיות לב, וזיהוי ( אפילו מוקדם) של סרטן, ומסכמת:

" בעבר נעשו קשרים בין אלמנטים שונים בכתב יד לבין אבחונים רפואיים...לפי דעתי, אין לנו מספיק מידע על מנת לאבחן בעיות רפואיות ספציפיות, בניתוח כתב יד מסוים- מלבד מקרים של התפוררות איכות הקו. אז, אפשר לומר שבדרך כלל, ישנה סיבה פיזית לאותה התפוררות, המשפיעה על צורת הכתב.




אני אישית מנסה להתרחק מסוג ניתוח כזה. יתכן שיש מחקר שהוא אכן ממוקד וגם אומת- אך נכון להיום לא ידוע לי על כך."




מחקרים רבים על נטיות אובדניות בקרב בני נוער הצליחו מאד- בזיהוי מוקדם ובאיתור סימני מצוקה בכל הגילים.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה