ידידיה מאיר
1.
לפעמים אדם יכול לגנוב את ההצגה לעצמו. זה מה שקרה עם טרמאפ בשבוע שעבר.
ההצהרה שלו על ירושלים עשתה כל כך הרבה רעש (ובצדק, כמובן) שכמעט לא שמענו על ההצהרות שלו בהדלקת נר חנוכה בבית הלבן.
אז לטובת מי שפספס: ביום חמישי שעבר, ממש למחרת ההצהרה ההיסטורית על ירושלים, ערך נשיא ארצות הברית מסיבת חנוכה בבית הלבן. בכך אין חידוש, זו כבר מסורת מנשיאים קודמים. אבל בדברים שנאמרו בה יש הרבה חידוש.
נתחיל במי שניהל את הטקס: רב. רב אמיתי. לא בדיחה. הרב מאיר יעקב סולובייצ'יק, נצר למשפחת תלמידי החכמים המפורסמת (נכד של הרב אהרן סולובייצי'ק, שהיה אחיו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק), שמכהן כרב בבית הכנסת הפורטוגזי העתיק בניו-יורק.
אגב, טראמפ התלהב מעצמו שהצליח איכשהו להגות את שם המשפחה של הרב. "זה לא היה רע בכלל. ואם אתם חושבים שהיה קל לבטא את השם – אז זה לא", אמר טראמפ, ולקול צחוקו של הקהל הוא הצביע על הרב ואמר: "הוא כל כך שמח על מה שקרה אתמול (ההכרזה על ירושלים), שזה לא אכפת לו…"
כשהרב קיבל את רשות הדיבור הוא הבהיר שבגלל שהטקס לא נערך בחנוכה עצמו, אלא כמה ימים קודם, אנחנו מנועים מלברך כאן הערב את הברכות על החנוכייה, אבל בכל זאת יש שתי ברכות שאפשר לברך.
"הברכה הראשונה", הסביר, "נאמרת לפי המסורת כשאנחנו בנוכחות ראש מדינה. אנחנו אומרים את הברכה כדי להזכיר לנו את אלוקים שממנו כל הכוח מגיע. ממש כמו שהמייסדים האמריקאים הזכירו לנו שהזכויות מוענקות לנו מאלוקים ולא מהמדינה. אז בנוכחות נשיא המדינה אומר עכשיו את הברכה באנגלית ואז בעברית: 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מכבודו לבשר ודם'.
"הברכה השנייה נאמרת לפי המסורת היהודית כשאנחנו מקבלים בשורות משמחות. אומרים אותה בערב הראשון של חנוכה, ואפשר לברך על הבשורה המשמחת שקיבלנו כעת. ירושלים זורחת בלב ובנשמה של כל יהודי, ובלב היהדות עצמה. אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום לבניינה המחודש, והאור של חנוכה מסמל לא רק את הניצחון היהודי אלא את אור ירושלים עצמה שבוער בכל נשמה יהודית.
"קיבלנו אתמול בשורה משמחת מאוד, כי בפעם הראשונה מאז הקמת מדינת ישראל, נשיא אמריקני העז באומץ להכריז את מה שאנחנו אמרנו תמיד. ולכן אנחנו מברכים את אלוקים שנתן לנו לחיות בדור הזה ולראות את זה".
וגם אחרי ההקדמה הזאת, את ברכת "שהחיינו" הוא אמר בלי שם השם. מרשים לראות רב אמריקאי צעיר שעומד על דקדוקי ההלכה בלי להתפשר, אפילו באירוע כזה, והכול בחביבות ובמאור פנים. נדמה היה שעוד רגע הוא מתחיל לדון בפלפול הלכתי: איפה יותר פרסומי ניסא להציב את החנוכייה בבית הלבן, האם על פתח הכניסה הראשית או שמא בחלון של החדר הסגלגל?
"עכשיו נמשיך בהדלקת החנוכייה", אמר הרב, "אני אדליק את השמש, ואז נכדיו של הנשיא ידליקו את הנר הראשון. כשהם ידליקו נשיר שיר חנוכה אהוב מאוד, מעוז צור, ואנא הצטרפו אליי – כי אנחנו לא רוצים להביך את הנשיא ואת הגברת הראשונה עם השירה שלי בלבד…"
2.
"אני חושב שחג החנוכה השנה ייזכר כמיוחד. הנס של חנוכה הוא הנס של מדינת ישראל, צאצאי אברהם, יצחק ויעקב, שעברו רדיפה נוראית לאורך ההיסטוריה אבל שום כוח לא שבר את הרוח שלכם ושום רוע לא כיבה את אמונתכם".
מי אמר את הדברים הללו? זה כבר לא הרב. זה הנאום של נשיא ארצות הברית, שפתח את הערב כך: "אני יודע שזו עובדה שיש הרבה אנשים שמחים בחדר הזה… ירושלים! (מחיאות כפיים). תודה לכם. אני גאה בנכדים היפים שלי – ארבלה, ג'וזף ותיאודור – שהצטרפו אלינו הערב. אנחנו חוגגים איתכם מסורת קדושה שהם שומרים כל שנה בבית שלהם. הערב אנחנו מתכנסים לחגוג את הסיפור שמסופר בבתים היהודיים, סיפור שהחל לפני יותר מאלפיים שנה, עם איסור חמור לקיים את המסורת היהודית, כולל איום בעונש מוות.
"האויב הרס את המקדש היהודי, כולל קודש הקודשים, אלא שחבורה קטנה של פטריוטים יהודים התקוממה כדי להביס צבא ענק ולדרוש חירות. אבל הנס של המכבים לא נגמר שם. כשהם התכוננו להקים את בית המקדש, מצאו שמן שמספיק להדליק את המנורה רק לילה אחד. ואז הם גילו שהמנורה המשיכה לבעור בבהירות, שמונה ימים רצופים, וזה סימן לנוכחות אלוקית, במקום שבו אלוקים שוכן, במקום שהוא סמל של האמונה והחוסן של היהודים".
עד כאן סיפור נס חנוכה בשלושים שניות מפי נשיא ארצות הברית.
אבל טראמפ לא נשאר בהיסטוריה אלא עבר לדבר על עם ישראל בהווה: "ואתם, יש לכם אמונה ויש לכם חוסן. הנס של חנוכה הוא הנס של ישראל. האנשים היהודים זורחים כאור מול כל האומות. הנה עכשיו, אני רואה את כל האהבה שיש בישראל סביב ירושלים. חנוכה זה הזמן למשפחות יהודיות ברחבי העולם לחגוג את ניסי העבר ואת הבטחות העתיד. אנחנו גאים לעמוד עם האנשים של ישראל, לחדש את הברית הנצחית בינינו…
"היום האומה שלנו חזקה יותר, והעולם שלנו טוב יותר, בגלל האנשים היהודים, מדינת ישראל, והאמונה שבוערת כל כך חזק בלב שלכם (מחיאות כפיים). אני מאחל לכולם חג מבורך ושמח, אלוקים יברך אתכם, ואלוקים יברך את אמריקה. תודה (מחיאות כפיים סוערות)".
3.
ואם תגידו: מה אתה מתלהב? בסך הכול טקס אמריקאי קיטשי שנועד לעשות כבוד ליהודי ארצות הברית ואולי גם לישראל. אז קודם כול, אם נשיא ארצות הברית רוצה לעשות כבוד ליהודי ארצות הברית ואולי גם לישראל, זה דבר מאוד משמח. וחוץ מזה, זה לא מובן מאליו. היו גם ימים אחרים בבית הלבן. היו גם הדלקות נרות חנוכה אחרות.
השבוע נזכרתי בטקס דומה שהתקיים בסוף הקדנציה של אובמה. זכרתי במעורפל שהנשיא ריבלין היה אורח הכבוד שם, וחיפוש קצר באינטרנט רענן את זיכרוני.
שימו לב איך פתח נשיא ארצות הברית דאז את ההדלקה ההיא:
"מוקדם יותר היום הייתה לנו פגישה מצוינת", פתח אז אובמה את הטקס, "בה אישרנו את הברית הנצחית בין ארצות הברית לישראל, הנשיא ריבלין הוא קול חזק בעד שוויון לכל אזרחי ישראל ולהבנה גדולה יותר בין ישראלים לפלשתינים. התרגשתי מאוד מהמחויבות שלו לשוויון ולצדק".
לאובמה באמת הייתה סיבה להתרגש. זמן קצר לפני כן ריבלין השווה אותו לשמש של החנוכיה. במסיבת העיתונאים אחרי פגישתם אמר ריבלין: "באמצע החנוכיה יש את השמש, זה המנהיג. המנהיג שמדליק את כל הנרות. אתה, הנשיא, הדלקת את הנרות בשבע השנים האחרונות ואנחנו בטוחים שתראה לכל העולם איך ללכת אל האור".
אובמה הציג את הרב שינהל את הטקס. "יש לנו את הכבוד שהרב סוזן טלווי מבית הכנסת הרפורמי של סנט לואיס תוביל את הברכות. אני רוצה להזמין את הנשיא ריבלין לומר כמה מילים ואז נשמע את הברכות מהרב שלנו".
"כשאני עומד פה ליד החנוכייה", אמר ריבלין, "אני נזכר במכבים האמיצים, אני נזכר שהם לא נלחמו נגד, הם נלחמו בעד, בעד חירות, בעד חופש דת. חנוכה הוא החג של אקטיביזם רוחני, הוא החג שמייצג את הרוח של האנושות, שנבראה כולה בשוויון בצלם אלוקים. היום אנו רואים סכנות לחופש האמונה, לחופש הדת, אבל אנו זוכים להנהגה חזקה ומוסרית מהסוג שאתה מייצג, הנשיא אובמה. חנוכה שמח, ולנוצרים ברחבי העולם – מרי כריסמס, שנה חדשה טובה!".
4
ואז אישה עם שיער ארוך וכיפה סרוגה כחולה עלתה לדוכן ונשאה בהתלהבות נאום שנשמע כמו פרודיה על דרשה בבית כנסת רפורמי: "אני עומדת פה בשם עוד מנהיגי דת, ובשם הפעילים של ארגון 'חיי שחורים חשובים', ובשם האקטיביסטים שמוחים ברחובות פרגוסטון, וכמובן עומדת פה עם האחיות שלי שמדליקות את הנרות האלה בכותל השנה", היא פתחה.
הנשיא ריבלין והקהל מחאו כפיים לנשות הכותל. אבל חכו, חשבתם שהטרור הוא הבעיה של העולם? מה פתאום. קבלו: "אני עומדת פה ומדליקה את הנרות האלה נגד החושך של האיסלמופוביה, הומופוביה, טרנספוביה, גזענות, אנטישמיות וכל האיזמים שיש בעולם נגד התקווה שלנו. אני עומדת פה כמו המכבים שכתבו סיפור חדש של שוויון לכולם, ברגע קריטי שבו צריך לעשות הכול כדי להבטיח ביטחון לישראל וצדק לפלשתינים, ולהביא שלום".
וכאן אמר ריבלין, בקול מלא תקווה: "אינשאללה, אינשאללה!".
והיא חזרה אחרי ה"אמן" שלו ואמרה אף היא "אינשאללה", ואז הציגה את גישתה להתמודדות עם בעיות העולם – חיבוק: "לא משנה כמה אלימות יש ברחובות, אנחנו נגיב ביותר אהבה וביותר חמלה, והאור של חנוכה ימשיך וכמו המכבים, אנחנו ננצח".
הבנתם? טוב שהיא לא הפכה את מתתיהו גם לטבעוני. ובדיוק במקום שבו עתיד לעמוד הרב סולובייצ'יק ולהתפלפל על ברכה בשם ומלכות, היא בירכה בנוסח הבא, לא נגענו: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו – ולאימותינו – בימים ההם בזמן הזה".
5.
שלא תבינו לא נכון, אני לא חסיד של טראמפ. הו, כמה לא. אבל אני כן חסיד של להתבונן על המציאות, בפרט בימים אלו של חנוכה, ולהגיד לעצמנו, איזה יופי. איזו כברת דרך עשינו, ה' עשה איתנו, בזמן כה קצר. איפה הימים הלא רחוקים ההם, מול הזמן הזה.
ושוב, אני לא מאלה שקראו להוסיף בית חדש ל"ירושלים של זהב" לכבוד ההצהרה של טראמפ, וגם לא בית ל"מעוז צור". אבל כשמסתכלים דרך הדלקת הנרות הסמלית הזאת על הכיוון שאליו העולם הולך, ואיך הוא קצת מתנער ומתעורר מהזיות האתמול, נדמה לי שאנחנו בכיוון הנכון.
אינשאללה, אינשאללה.
1.
לפעמים אדם יכול לגנוב את ההצגה לעצמו. זה מה שקרה עם טרמאפ בשבוע שעבר.
ההצהרה שלו על ירושלים עשתה כל כך הרבה רעש (ובצדק, כמובן) שכמעט לא שמענו על ההצהרות שלו בהדלקת נר חנוכה בבית הלבן.
אז לטובת מי שפספס: ביום חמישי שעבר, ממש למחרת ההצהרה ההיסטורית על ירושלים, ערך נשיא ארצות הברית מסיבת חנוכה בבית הלבן. בכך אין חידוש, זו כבר מסורת מנשיאים קודמים. אבל בדברים שנאמרו בה יש הרבה חידוש.
נתחיל במי שניהל את הטקס: רב. רב אמיתי. לא בדיחה. הרב מאיר יעקב סולובייצ'יק, נצר למשפחת תלמידי החכמים המפורסמת (נכד של הרב אהרן סולובייצי'ק, שהיה אחיו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק), שמכהן כרב בבית הכנסת הפורטוגזי העתיק בניו-יורק.
אגב, טראמפ התלהב מעצמו שהצליח איכשהו להגות את שם המשפחה של הרב. "זה לא היה רע בכלל. ואם אתם חושבים שהיה קל לבטא את השם – אז זה לא", אמר טראמפ, ולקול צחוקו של הקהל הוא הצביע על הרב ואמר: "הוא כל כך שמח על מה שקרה אתמול (ההכרזה על ירושלים), שזה לא אכפת לו…"
כשהרב קיבל את רשות הדיבור הוא הבהיר שבגלל שהטקס לא נערך בחנוכה עצמו, אלא כמה ימים קודם, אנחנו מנועים מלברך כאן הערב את הברכות על החנוכייה, אבל בכל זאת יש שתי ברכות שאפשר לברך.
"הברכה הראשונה", הסביר, "נאמרת לפי המסורת כשאנחנו בנוכחות ראש מדינה. אנחנו אומרים את הברכה כדי להזכיר לנו את אלוקים שממנו כל הכוח מגיע. ממש כמו שהמייסדים האמריקאים הזכירו לנו שהזכויות מוענקות לנו מאלוקים ולא מהמדינה. אז בנוכחות נשיא המדינה אומר עכשיו את הברכה באנגלית ואז בעברית: 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מכבודו לבשר ודם'.
"הברכה השנייה נאמרת לפי המסורת היהודית כשאנחנו מקבלים בשורות משמחות. אומרים אותה בערב הראשון של חנוכה, ואפשר לברך על הבשורה המשמחת שקיבלנו כעת. ירושלים זורחת בלב ובנשמה של כל יהודי, ובלב היהדות עצמה. אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום לבניינה המחודש, והאור של חנוכה מסמל לא רק את הניצחון היהודי אלא את אור ירושלים עצמה שבוער בכל נשמה יהודית.
"קיבלנו אתמול בשורה משמחת מאוד, כי בפעם הראשונה מאז הקמת מדינת ישראל, נשיא אמריקני העז באומץ להכריז את מה שאנחנו אמרנו תמיד. ולכן אנחנו מברכים את אלוקים שנתן לנו לחיות בדור הזה ולראות את זה".
וגם אחרי ההקדמה הזאת, את ברכת "שהחיינו" הוא אמר בלי שם השם. מרשים לראות רב אמריקאי צעיר שעומד על דקדוקי ההלכה בלי להתפשר, אפילו באירוע כזה, והכול בחביבות ובמאור פנים. נדמה היה שעוד רגע הוא מתחיל לדון בפלפול הלכתי: איפה יותר פרסומי ניסא להציב את החנוכייה בבית הלבן, האם על פתח הכניסה הראשית או שמא בחלון של החדר הסגלגל?
"עכשיו נמשיך בהדלקת החנוכייה", אמר הרב, "אני אדליק את השמש, ואז נכדיו של הנשיא ידליקו את הנר הראשון. כשהם ידליקו נשיר שיר חנוכה אהוב מאוד, מעוז צור, ואנא הצטרפו אליי – כי אנחנו לא רוצים להביך את הנשיא ואת הגברת הראשונה עם השירה שלי בלבד…"
2.
"אני חושב שחג החנוכה השנה ייזכר כמיוחד. הנס של חנוכה הוא הנס של מדינת ישראל, צאצאי אברהם, יצחק ויעקב, שעברו רדיפה נוראית לאורך ההיסטוריה אבל שום כוח לא שבר את הרוח שלכם ושום רוע לא כיבה את אמונתכם".
מי אמר את הדברים הללו? זה כבר לא הרב. זה הנאום של נשיא ארצות הברית, שפתח את הערב כך: "אני יודע שזו עובדה שיש הרבה אנשים שמחים בחדר הזה… ירושלים! (מחיאות כפיים). תודה לכם. אני גאה בנכדים היפים שלי – ארבלה, ג'וזף ותיאודור – שהצטרפו אלינו הערב. אנחנו חוגגים איתכם מסורת קדושה שהם שומרים כל שנה בבית שלהם. הערב אנחנו מתכנסים לחגוג את הסיפור שמסופר בבתים היהודיים, סיפור שהחל לפני יותר מאלפיים שנה, עם איסור חמור לקיים את המסורת היהודית, כולל איום בעונש מוות.
"האויב הרס את המקדש היהודי, כולל קודש הקודשים, אלא שחבורה קטנה של פטריוטים יהודים התקוממה כדי להביס צבא ענק ולדרוש חירות. אבל הנס של המכבים לא נגמר שם. כשהם התכוננו להקים את בית המקדש, מצאו שמן שמספיק להדליק את המנורה רק לילה אחד. ואז הם גילו שהמנורה המשיכה לבעור בבהירות, שמונה ימים רצופים, וזה סימן לנוכחות אלוקית, במקום שבו אלוקים שוכן, במקום שהוא סמל של האמונה והחוסן של היהודים".
עד כאן סיפור נס חנוכה בשלושים שניות מפי נשיא ארצות הברית.
אבל טראמפ לא נשאר בהיסטוריה אלא עבר לדבר על עם ישראל בהווה: "ואתם, יש לכם אמונה ויש לכם חוסן. הנס של חנוכה הוא הנס של ישראל. האנשים היהודים זורחים כאור מול כל האומות. הנה עכשיו, אני רואה את כל האהבה שיש בישראל סביב ירושלים. חנוכה זה הזמן למשפחות יהודיות ברחבי העולם לחגוג את ניסי העבר ואת הבטחות העתיד. אנחנו גאים לעמוד עם האנשים של ישראל, לחדש את הברית הנצחית בינינו…
"היום האומה שלנו חזקה יותר, והעולם שלנו טוב יותר, בגלל האנשים היהודים, מדינת ישראל, והאמונה שבוערת כל כך חזק בלב שלכם (מחיאות כפיים). אני מאחל לכולם חג מבורך ושמח, אלוקים יברך אתכם, ואלוקים יברך את אמריקה. תודה (מחיאות כפיים סוערות)".
3.
ואם תגידו: מה אתה מתלהב? בסך הכול טקס אמריקאי קיטשי שנועד לעשות כבוד ליהודי ארצות הברית ואולי גם לישראל. אז קודם כול, אם נשיא ארצות הברית רוצה לעשות כבוד ליהודי ארצות הברית ואולי גם לישראל, זה דבר מאוד משמח. וחוץ מזה, זה לא מובן מאליו. היו גם ימים אחרים בבית הלבן. היו גם הדלקות נרות חנוכה אחרות.
השבוע נזכרתי בטקס דומה שהתקיים בסוף הקדנציה של אובמה. זכרתי במעורפל שהנשיא ריבלין היה אורח הכבוד שם, וחיפוש קצר באינטרנט רענן את זיכרוני.
שימו לב איך פתח נשיא ארצות הברית דאז את ההדלקה ההיא:
"מוקדם יותר היום הייתה לנו פגישה מצוינת", פתח אז אובמה את הטקס, "בה אישרנו את הברית הנצחית בין ארצות הברית לישראל, הנשיא ריבלין הוא קול חזק בעד שוויון לכל אזרחי ישראל ולהבנה גדולה יותר בין ישראלים לפלשתינים. התרגשתי מאוד מהמחויבות שלו לשוויון ולצדק".
לאובמה באמת הייתה סיבה להתרגש. זמן קצר לפני כן ריבלין השווה אותו לשמש של החנוכיה. במסיבת העיתונאים אחרי פגישתם אמר ריבלין: "באמצע החנוכיה יש את השמש, זה המנהיג. המנהיג שמדליק את כל הנרות. אתה, הנשיא, הדלקת את הנרות בשבע השנים האחרונות ואנחנו בטוחים שתראה לכל העולם איך ללכת אל האור".
אובמה הציג את הרב שינהל את הטקס. "יש לנו את הכבוד שהרב סוזן טלווי מבית הכנסת הרפורמי של סנט לואיס תוביל את הברכות. אני רוצה להזמין את הנשיא ריבלין לומר כמה מילים ואז נשמע את הברכות מהרב שלנו".
"כשאני עומד פה ליד החנוכייה", אמר ריבלין, "אני נזכר במכבים האמיצים, אני נזכר שהם לא נלחמו נגד, הם נלחמו בעד, בעד חירות, בעד חופש דת. חנוכה הוא החג של אקטיביזם רוחני, הוא החג שמייצג את הרוח של האנושות, שנבראה כולה בשוויון בצלם אלוקים. היום אנו רואים סכנות לחופש האמונה, לחופש הדת, אבל אנו זוכים להנהגה חזקה ומוסרית מהסוג שאתה מייצג, הנשיא אובמה. חנוכה שמח, ולנוצרים ברחבי העולם – מרי כריסמס, שנה חדשה טובה!".
4
ואז אישה עם שיער ארוך וכיפה סרוגה כחולה עלתה לדוכן ונשאה בהתלהבות נאום שנשמע כמו פרודיה על דרשה בבית כנסת רפורמי: "אני עומדת פה בשם עוד מנהיגי דת, ובשם הפעילים של ארגון 'חיי שחורים חשובים', ובשם האקטיביסטים שמוחים ברחובות פרגוסטון, וכמובן עומדת פה עם האחיות שלי שמדליקות את הנרות האלה בכותל השנה", היא פתחה.
הנשיא ריבלין והקהל מחאו כפיים לנשות הכותל. אבל חכו, חשבתם שהטרור הוא הבעיה של העולם? מה פתאום. קבלו: "אני עומדת פה ומדליקה את הנרות האלה נגד החושך של האיסלמופוביה, הומופוביה, טרנספוביה, גזענות, אנטישמיות וכל האיזמים שיש בעולם נגד התקווה שלנו. אני עומדת פה כמו המכבים שכתבו סיפור חדש של שוויון לכולם, ברגע קריטי שבו צריך לעשות הכול כדי להבטיח ביטחון לישראל וצדק לפלשתינים, ולהביא שלום".
וכאן אמר ריבלין, בקול מלא תקווה: "אינשאללה, אינשאללה!".
והיא חזרה אחרי ה"אמן" שלו ואמרה אף היא "אינשאללה", ואז הציגה את גישתה להתמודדות עם בעיות העולם – חיבוק: "לא משנה כמה אלימות יש ברחובות, אנחנו נגיב ביותר אהבה וביותר חמלה, והאור של חנוכה ימשיך וכמו המכבים, אנחנו ננצח".
הבנתם? טוב שהיא לא הפכה את מתתיהו גם לטבעוני. ובדיוק במקום שבו עתיד לעמוד הרב סולובייצ'יק ולהתפלפל על ברכה בשם ומלכות, היא בירכה בנוסח הבא, לא נגענו: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו – ולאימותינו – בימים ההם בזמן הזה".
5.
שלא תבינו לא נכון, אני לא חסיד של טראמפ. הו, כמה לא. אבל אני כן חסיד של להתבונן על המציאות, בפרט בימים אלו של חנוכה, ולהגיד לעצמנו, איזה יופי. איזו כברת דרך עשינו, ה' עשה איתנו, בזמן כה קצר. איפה הימים הלא רחוקים ההם, מול הזמן הזה.
ושוב, אני לא מאלה שקראו להוסיף בית חדש ל"ירושלים של זהב" לכבוד ההצהרה של טראמפ, וגם לא בית ל"מעוז צור". אבל כשמסתכלים דרך הדלקת הנרות הסמלית הזאת על הכיוון שאליו העולם הולך, ואיך הוא קצת מתנער ומתעורר מהזיות האתמול, נדמה לי שאנחנו בכיוון הנכון.
אינשאללה, אינשאללה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה