ב'תורה תמימה' (דברים י"א אות מח), כתב בזה הלשון:
"והנה ראינו להעתיק כאן בסוף הענין מספר עתיק יומין יקר המציאות הנקרא "מעין גנים" (שו"ת), ומחברו רבי שמואל ב"ר אלחנן יעקב הרקוולטי (וויניציאה שי"ג), מה שכתב אל אשה חכמה אחת בנדון היתר תלמוד-תורה לנשים, וזה לשונו בהמשך הדברים: ומאמר חכמינו "כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות" אולי נאמר כשהאב מלמדה בקטנותה... אמנם הנשים אשר נדב לבן אותנה לקרבה אל המלאכה מלאכת ה' מצד בחירתן בטוב במה שהוא טוב, הן הנה תעלינה בהר ה' תשכונה במקום קדשו כי נשי מופת המה, ועל חכמי דורן לאדרן, להדרן, לסדרן, לחזק ידיהן, לאמץ זרועותיהן וכו'. עשי והצליחי ומן השמים יסייעוך. עכ"ל. ולא נודע לנו מי הוא המחבר הנכבד הזה שעמד לחדש דין מחודש זה בסברא בעלמא". עכ"ל ה'תורה תמימה'.
ומן ה'תורה תמימה' נלקטה "תשובה" בדויה זו אל תוך ספרי המאספים... כגון: "האשה והמצוות" (א, עמ' 157), "הליכות בת ישראל" (עמ' קכב הע' יד), "הליכות ביתה" (עמ' שצא).
ואתה תחזה כמה שוא ושקר בקטע זה:
[א] הספר 'מעין גנים' אינו ספר 'שו"ת' כפי שבעל התו"ת קורא עליו, אלא ספר מליצות הערוך בצורת חליפת-מכתבים (בדוגמת ה'איגרונים' הידועים), והמכתב הנוכחי הוא בקבוצת מכתבי החשק! (צנור חמישי מכתב י').
[ב] אין זה מכתב שכתב המחבר אל אשה חכמה אחת, אלא מכתב דמיוני-פיקטיבי שאיש אינו חתום עליו, ככל המכתבים שבסוג ספרים זה בכלל וב'מעין גנים' בפרט.
[ג] כאן כותב בעל התו"ת ש"לא נודע לנו מי הוא המחבר הנכבד הזה", אולם בספרו 'מקור ברוך' (עמ' 1964 הע' א) רואים אנו כי יודע הוא היטב את אשר כתבו על בעל ה'מעין גנים' "שהי' רק מדקדק ולא תורני ורבני"! (אף כי דעתו שלו נוטה להוכיח כי היה בעל תלמוד מצויין). והוא עצמו דוחה שם את דברי ה'מעין גנים' להלכה.
הקטע שנעתק ב'תורה תמימה' נעתק גם ב'מקור ברוך' בסגנון זהה כמעט לחלוטין, אולם שניהם רחוקים מלהיות ציטוט מדוייק מלשונו של ה'מעין גנים'. והגדיל לעשות ב'מקור ברוך' שהביא את התיבות "מכתב מהמחבר אל אשה חכמה אחת" כאילו הן ציטוט מהמקור, בה בשעה שאין זו אלא תוספת שבדה מלבו.
ולא זו בלבד, אלא מוכחא מילתא שההעתקה כלל לא נעשתה מה'מעין גנים', אלא מעתון "הצפירה" (ז' תשרי תרנ"ו), שם התפרסמו דברים אלו במדור "תבלין"... ראיה לכך, שהן בעתון והן ב'תורה תמימה' נשמטו המלים "לחגור מתניהן, לאזור חלציהן" מהמשפט "ועל חכמי דורן". וכן נשמטה אצל שניהם תיבת "המלוכה" מהמשפט "לקרבה אל המלאכה המלוכה מלאכת ה'". ועוד כהנה וכהנה.
אולי יש בעובדה זו כדי לימוד זכות על העתקת הקטע ל'תורה תמימה', אבל מאידך גיסא היא מוכיחה את שקרותו של הסיפור הארוך ב'מקור ברוך', על שהרבנית מוולוז'ין הראתה לו את הדברים הללו בתוך ה'מעין גנים'.
[shturem.net]
עי' פעמי יעקב גליון מה מ' ס' וקובץ עץ חיים באבוב תשע"ז והשלמות לתורה שלימה כרכים כו-כז לסילופים שבדברי התו"ת ובס' משיבת נפש [פלדמן]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה