סיפר ר' שלמה זלמן שרגאי:
לפני שנים רבות עוד בחייו של מרן הרב, ביקש הרב הנזיר שאכנס אליו לבית מדרשו של הרב. בבואי פתח בשיחה בעניין התכלת ובין השאר אמר לי שהוא משתוקק מאוד להטיל תכלת בציציותיו כדי לקיים את המצווה בשלמות כמו שכתוב בתורה ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת והיה לכם לציצית. והוא נימק וביאר לי מדוע לדעתו יש להטיל גם כיום תכלת בציצית. לבקשתו העברתי אליו שתי חבילות של ציציות הצבועות בתכלת של הרבי מראדזין [בינתיים הוא קיבל פתילים הצבועים בתכלת גם מחסידי ברסלב]. מאז חלף זמן רב ולא שמעתי ולא שאלתי דבר.
זמן מה אחרי הסתלקותו של מרן הרב ביקשני לסור לביתו ואז סיפר לי שכמה ימים לאחר שקיבל ממני את התכלת ישב בבית מדרשו של הרב קוק והחל להטיל את התכלת שנתתי לו בציציותיו. והנה נכנס הראיה וכשראהו מטיל את התכלת מחה הרב נמרצות וקרא "דבר שנחלקו בו גדולי ישראל". מיד הניח הצידה את הציצית ולא המשיך להטיל בה את התכלת. לאחר שעה קלה נכנס הראי"ה שנית ואמר לר' דוד "מכיוון שלכבודו יש בין כה וכה מנהגים המיוחדים לו יוכל לנהוג גם במנהג זה". אולם ר' דוד החליט לתפוס לשון ראשון של הרב ובימי חייו של הרב לא הטיל תכלת. לאחר פטירתו של הרב תפס הנזיר לשון אחרון של הרב מלפני שנים רבות וביקשני להשיג לו תכלת והטיל תכלת בציציותיו אבל גם אז עד כמה שידוע לי רק בצנעה.
לפני שנים רבות עוד בחייו של מרן הרב, ביקש הרב הנזיר שאכנס אליו לבית מדרשו של הרב. בבואי פתח בשיחה בעניין התכלת ובין השאר אמר לי שהוא משתוקק מאוד להטיל תכלת בציציותיו כדי לקיים את המצווה בשלמות כמו שכתוב בתורה ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת והיה לכם לציצית. והוא נימק וביאר לי מדוע לדעתו יש להטיל גם כיום תכלת בציצית. לבקשתו העברתי אליו שתי חבילות של ציציות הצבועות בתכלת של הרבי מראדזין [בינתיים הוא קיבל פתילים הצבועים בתכלת גם מחסידי ברסלב]. מאז חלף זמן רב ולא שמעתי ולא שאלתי דבר.
זמן מה אחרי הסתלקותו של מרן הרב ביקשני לסור לביתו ואז סיפר לי שכמה ימים לאחר שקיבל ממני את התכלת ישב בבית מדרשו של הרב קוק והחל להטיל את התכלת שנתתי לו בציציותיו. והנה נכנס הראיה וכשראהו מטיל את התכלת מחה הרב נמרצות וקרא "דבר שנחלקו בו גדולי ישראל". מיד הניח הצידה את הציצית ולא המשיך להטיל בה את התכלת. לאחר שעה קלה נכנס הראי"ה שנית ואמר לר' דוד "מכיוון שלכבודו יש בין כה וכה מנהגים המיוחדים לו יוכל לנהוג גם במנהג זה". אולם ר' דוד החליט לתפוס לשון ראשון של הרב ובימי חייו של הרב לא הטיל תכלת. לאחר פטירתו של הרב תפס הנזיר לשון אחרון של הרב מלפני שנים רבות וביקשני להשיג לו תכלת והטיל תכלת בציציותיו אבל גם אז עד כמה שידוע לי רק בצנעה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה