מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו בית אבטינס [ללמדו עבודת חפינת הקטורת] והשביעוהו [שלא ינהג כצדוקי] [יומא י"ט].
א] משמע שזקני בית דין היו מוסרים את הכהן הגדול לזקני כהונה וזקני כהונה הם אלו שהיו משביעים אותו. אך יעויין ברמב"ם פ"א ה"ז כתב "היו משביעין אותו ערב יום הכפורים ואומרים לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין", הרי שלא הזכיר את המסירה לזקני כהונה ומשמע שדוקא שלוחי בית דין הם שהשביעו את הכהן הגדול לפני עבודתו. ובפיוט 'אתה כוננת' כתב 'שלומי זקני עם וחכמי אחיו הכהנים תמיד יסובבוהו עד בא יום העשור וערב יום הכפורים שחרית משביעין אותו במי ששכן שמו בבית הזה' משמע שזקני כהונה השביעוהו יחד עם זקני בית דין. במאירי [חיבור התשובה עמ' 552-553] כתוב שזקני ב"ד הם המשביעים וכ"כ בתפארת ישראל על המשניות. בסדר העבודה בפיוט אמיץ כח כתוב "סבי שבטו ללמדו חפן יוליכוהו סמים לתמר נים אותו ישביעו" הרי מפורש שזקני כהונה [סבי שבטו] משביעים אותו. [עפ"י שיעורי הרב ועוד]
ב] "בית אבטינס" - בגמ' מפרש כדי ללמדו חפינה. והנה הרמב"ם השמיט הא דמסרוהו זקני בי"ד וכו' וכתב מהר"י קורקוס דהרמב"ם ס"ל להלכתא כמ"ד דלא היתה החפינה מעבודות קשות שבמקדש וכ"ה להדיא בפירושו במשנה כאן. ולכן לא היה צריך ללמדו. אולם הלח"מ שם האריך לחלוק דודאי הרמב"ם ס"ל דהיא מעבודות קשות שבמקדש וכמש"כ הרמב"ם בהדיא [יוהכ"פ ה,א] ודבריו בפיהמ"ש כאן הן תמוהין אלא השמיט הא דהעלוהו לעליית בית אבטינס לפי שכבר כלולין בדבריו שם דכל ז' הימים מרגילין אותו בעבודות וודאי היו מלמדין אותו גם חפינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה