תנועה אמיתית של חיים רוחניים, ממולאה היא מכל התנועות כולן שקדמו לה, ומלא עולם והקיפי דורות היא מלואה. נתנו לנו דחיפות שונות: התורה הנגלית והנסתרת, הפילוסופיא, ההשכלה המאוחרה, האגדה, הפלפול, חבת ציון, תחיית האומה והספרות, תנועת הפועלים, החסידות, הנטיה הקוסמופוליטית של המתקנים שבאשכנז, התעוררות המוסר, חיזוק התורה, הנטיה הסגפנית והקנאית, הבקורת והאמנות, דלדולי הכח המתבטאים ע"י יאושים והסתות שונות. כל חזיון יחידי מאלה אינינו עולם מלא, ויש מהם שהוא בגדר מחלה ורע מוחלט. אבל בהיותם מתאחדים ומתארגנים יחד כל אלה החזיונות ומקורותיהם וסיבותיהם, כל נטיה קובעת לה את מקומה לפי ערכה, אז מתיצבים כולם במערכה, והאוכל והפסולת כל אחד קובע את תפקידו, עד שאפילו הזדונים ודמיוני ההבל, גם הם משמשים תפקיד בתור איזה כח גורם, וכשאין לו תקנה כ"א כליון, הרי כליונו מביא חיים, יותר הרבה מאילו לא היה מעולם.
[קובץ ד' נ"ח]
איזו הסתכלות רחבה, אופטימית ונפלאה. וכמדומני שהכל מקופל בדברי המשנה "אין לך דבר שאין לו מקום". אז הבה לא נזלזל בשום רעיון או תנועה. לכל דבר יש תכלית, ואולי תכליתו היא כיליונו אבל לא נצטער על הופעתו בעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה