לפני כעשור נכחתי בסעודה שלישית לסטודנטים מארגון נפש יהודי בשכונת בית וגן, כשהג"ר משה שפירא זצ"ל הוזמן לשאת דברים.
אחרי מספר מילים שנאמרו על ידו, ניתנה אפשרות לסטונדטים לשאול שאלות ככל העולה על רוחם.
נעמד סטודנט ושאל כך:
"ומה קורה אם אדם מחפש את האמת כל הזמן ולא מוצא? מה קורה אם אדם רוצה להגיע לאמת וכל חייו לא יודע מהי? "
ציפיתי שר' משה יעודד אותו, יגיד שעליו להמשיך ולחפש, ישבח על הרצון לחפש... כל המילים הרכות והמעודדות שאנחנו רגילים לומר לאנשים שרוצים לקרב אותם.
ואז ר' משה הביט בו במבט נוקב ואמר במשפט אחד: "על זה אמר הנביא: עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים?"
אני זוכר שנדהמתי מהגישה, ומהאמת שבה.
אחרי מספר מילים שנאמרו על ידו, ניתנה אפשרות לסטונדטים לשאול שאלות ככל העולה על רוחם.
נעמד סטודנט ושאל כך:
"ומה קורה אם אדם מחפש את האמת כל הזמן ולא מוצא? מה קורה אם אדם רוצה להגיע לאמת וכל חייו לא יודע מהי? "
ציפיתי שר' משה יעודד אותו, יגיד שעליו להמשיך ולחפש, ישבח על הרצון לחפש... כל המילים הרכות והמעודדות שאנחנו רגילים לומר לאנשים שרוצים לקרב אותם.
ואז ר' משה הביט בו במבט נוקב ואמר במשפט אחד: "על זה אמר הנביא: עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים?"
אני זוכר שנדהמתי מהגישה, ומהאמת שבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה