המחשבה הנקיה בגדלות השם יתברך היא המצע לכל רעיון קודש, לכל קשר של תורה ומוסר, לכל גודל של חכמה ותבונה, לכל רוחב לב, לכל יופי נאצל ונשגב. המחשבות הקדושות צריכות להתבלט ולהתגלות בכל הטוהר שלהן, למרות מה שהגוף וכל כחותיו וכל העולם כולו בגסותו מלא התנגדות להן. כשהמחשבה מתבררת הקשר האלהי נעשה יותר מעודן, רק הדמיון הוא גורם לצייר שהאדם איבד איזה דבר מחפצו, מישותו, ע"י קבלת מלכות שמים. וכל מה שהרעיון מזדכך נקבעת הידיעה שהכל נמצא בקשר האלהי, ואין לאדם כ"א תוספת אומץ ומרחב ידים, על ידי ההתקשרות של ההארה האלהית בכל יצוריו: כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי. המחשבות הבאות מתוך הופעה עליונה ורוממות נשמה, צריכות הן להעבד במעבדה של מחשבה שכלית, תורנית, חשבונית עמוקה ורחבה. והמחשבות הבאות מתוו למוד וחשבון הן מוכרחות להתעלות לידי הגובה של ההופעה העליונה ולצלול בים הגדול של הזרחתה. ובאותה התחנה שאלה שני הגדודים הרוחניים נפגשים, העולים והיורדים, שם הטוב והאמת מתגלה ביפעת הדרת קדשו. מחשבה של יראה צריכה להיות נמזגת תמיד במחשבה של אהבה, ולעומתן מחשבה של שירה צריכה להתמזג במחשבה של תבונה. המזוגים הללו אין קץ לרבוי גווניהם. ולפי הכוון הנכון של המזיגה והתאמתה לפי מצב הנפש בעת ההתגלות הרוחנית ולפי מצב העולם אז, מתחלפות הן היצירות הנאצלות המתהוות על פי הרכבתן, והן הן גבורות עליונות מפלאות תמים דעים המתגלות בעולמה הגדול של נשמת האדם בפאר חייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה