במדרש, עלית למרום וגו', לקחת מתנות וגו', והם
ג' מדריגות בבני ישראל, שיכולין ליקח התורה בהתעוררות שלהם, כמו שהיה כשהקדימו
נעשה לנשמע, זהו בחינת לקיחה, ויש בבחינת מתנה, כמו שהיה אחר קבלת התורה,
שנאמר ואתנה לך, וכתוב ויתן אל משה, כאשר אמרו בני ישראל קרב אתה וגו', אם
יוספים אנחנו וגו', התחיל בחינת מתנה, ואחר החטא היה בבחינת שבי, כמו שכתוב
אף סוררים לשכון, וזה כמו בעל כרחך, וכל אלה הג' מדרגות ישנם בכל איש ישראל...
במדרש עלית למרום וכו', עיין שם שדורש ג' בחינות
בתורה, שבי, לקיחה, מתנה, ונראה שעל זה תקנו שלשה ברכות, לעסוק בדברי תורה, הוא מה
שיכולין למצא על ידי יגיעה בתורה ונקרא לקיחה, ויש בחינת מתנה, ועל זה מבקשין
והערב נא, ומברכין המלמד תורה לעמו ישראל, במדת טובו וחסדו, ויש בחינת שבי, הוא
עיקר התורה הקדושה שנעלמה מעיני כל חי ונתלבשה בתורה ערוכה שלפנינו, ועל זה מברכין
אשר בחר בנו וכו' ונתן לנו את תורתו דייקא, וזו התורה כביכול בשביה אצלנו... (שם
שם תרנ"ד(
ואיתא הדר קבלוה בימי אחשורוש, ותוספות הקשו, הא
הקדימו נעשה לנשמע, אבל יראה כי על ידי חטא העגל אבדו נעשה, כדאיתא במדרש, הזהרו
בנשמע, ואף על פי כן היה לבני ישראל עמידה אחר החטא, וזה היה ענין כפה עליהם ההר,
שאף כשיאבדו חס ושלום הקדמת נעשה וכו', רק הרצון והשמיעה יהיה כראוי, יסייעו להם
משמים לגוף המעשה... (שם פורים תרל"ו(
איתא בגמרא שכפה עליהן הר וכו'... אם כן נראה כי
כל מה שהוצרך לכפות עליהם ההר ושיהיה מודעה, הכל גרם אותו רשע עמלק, דכתיב,
בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים וגו', ואותו הרשע הפסיק אותנו באמצע, כמו
שכתוב אשר קרך בדרך, ולכן היה צריך להיות על ידי כפיה, הגם שכבר הקדימו נעשה
לנשמע, כמו שהקשו בתוספות... (שם תרנ"ד)
איתא בגמרא אסתר מן התורה וכו'... ובאמת קבלת
התורה היתה בחינת מלמעלה למטה, ובפורים היה מלמטה למעלה, כמו שכתוב, קיימו למעלה
מה שקבלו למטה, וזה הדר קבלוה בימי אחשורוש, בימי הסתרות פנים, ובזה אין עין רע
שולטת, ואז יש מחיית עמלק... (שם תרנ"ה)
ליהודים היתה אורה זו תורה... כל כלל ישראל היה
הכנה שלהם כח אלה המ"ח נביאים שבאו להחזירן למוטב, זה הדביקות אל התורה
שנקראה טוב, והקב"ה טוב ומטיב פרשנו במקום אחר, שמלבד שנתן לנו התורה שהיא
לקח טוב, אבל במתן תורה הדביק אותנו להיות בעצם תורה, כמו שכתוב וחיי עולם נטע
בתוכנו, ועשה אותנו טובים, וזה חלק התורה שבעל פה שהוא בנפשות בני ישראל בעצם, אך
עונותינו היו מבדילים, ובפורים החזירנו למוטב... (שם תרס"א)
בפסוק והלוחות מעשה אלקים וגו', שיש להבין מה
יתרון כל כך בכתיבת הדברות על הלוחות, דלכאורה גדולה שמיעה ששמעו בני ישראל דברי
אלקים חיים בהר סיני, ממה שניתן להם אחר כך בכתב על הלוח, ואנחנו רואים כמה גדלה
מעלת הלוחות בתורה, אבל הענין הוא, שלא היה כתיבה זו על הלוחות בלבד, אבל היה
רשימה חקוקה בלב כל איש ישראל, כענין כתבם על לוח לבך, והנה בני ישראל הקדימו נעשה
לנשמע, ובזכות נשמע שמעו דברי אלקים חיים, ובזכות נעשה היה רצון הקב"ה שיזכו
בני ישראל גם לתיקון העשיה בשלימות, וזה שאמר מעשה אלקים המה, ולולא החטא היו
משיגין התורה נכלל בעשיה, והיה ניתקן הכל, והיו גופות בני ישראל מזוככין מאד, כמו
שאמרו חז"ל חרות, חירות ממלאך המות ומיצר הרע... (שם כי תשא תרל"ח)
ברש"י אין לך יפה מן הצניעות, וקשה, למה לא
נתן גם הראשונות בצנעה, אבל בודאי שניהם צריכין, שבודאי בראשונות היו בני ישראל
בבחינת צדיקים גמורים, והיו מוכנים להטות כל הברואים אליו יתברך, ולפרסם כבוד
מלכותו יתברך בעולם בפרהסיא, כאשר היה רצון אבינו אברהם בתחילה, אכן כאשר עמלק
הרשע ימח שמו הטיל שאור בעיסה, ועיכב הטובה מכל האומות אשר נדחו על ידו... ונפלו
גם בני ישראל מהתלהבות הראשון עד שגרם שבאו אחר כך לכלל חטא העגל, לכן היה אחר כך
העצה בבחינת הצניעות, ומכל מקום גם זה אמת, כי לולי התלהבות הקודם בפירסום, לא היה
אחר כך יכולת לילך בדרך צניעות, רק על ידי שכבר הקדימו בקולי קולות, נתקיים אחר כך
הצניעות... (שם שם תרל"ט)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה