אסתר אברהמי
"איך בכל זאת סיכמתם לנסוע ביחד ולהגיע לפגישה?" שאלתי.
"בזכות השיחה הטלפונית שלך, שעודדת אותה לנסות. אתמול שאלתי אותה אם היא בכל זאת מוכנה להגיע. אמרה "כן" וזהו. כל הדרך הארוכה לכאן, אף הגה לא יצא מפיה. את מאמינה?"
העברתי את מבטי אליה, לשמוע אותה. היא הביטה בי ואמרה: "נכון. הוא צודק. אין לי מה לדבר אתו. אין לי אמון בו. הוא מדבר וצוחק עם כל העולם ויוצא לבילויים עם חברים בקבוצה מעורבת שלא מתאימים לי ואני אפילו לא יודעת מזה..." הוא קטע את דבריה ואמר:"איך את רוצה שאגיד לך אם את בכלל לא איכפת לך ממני. את לא מתעניינת בי, אז אין לי מה לעשות בבית. למה שאני אסבול בשקט הנורא הזה! אני רוצה לחיות, ליהנות..."
"את רואה איך הוא נכנס לדברי ומתפרץ?" פנתה אלי בטון שקט וקר. "אז למה שבכלל אתייחס לדברים שלו. אני עסוקה מאד בניקיון הבית ובעבודה במשרד עורך דין ואין לי זמן לשטויות שלו. אני זקוקה לשקט. שיניח לי".
"זה בדיוק העניין". אמר בכאב."היא כל הזמן עסוקה בעבודה ובבית. אמרתי לה שאני מוכן לנקות הכל ולבשל. רק שתמצא זמן בשבילי - בשבילנו. לשבת, לדבר, להיות קרובים ואוהבים...". בזווית העין הבחנתי בתנועת ביטול בידה, כמי שמכירה את דרישותיו וכמיואשת ממנו.
תהיתי לעצמי אם לנסות ליצור סוג תקשורת ביניהם. שפת הגוף שלה שידרה דחייה ועוינות כלפיו. שפת גופו הייתה הפוכה משלה. הוא רכן לכיוונה והבעת פניו הייתה מתחננת, שרק תסכים לשתף פעולה. חשבתי שאם היא הגיעה לפגישה מתוך חוסר רצון ואמון, לא ניתן יהיה לעבור תהליך אתה. מאידך, ראיתי מבעד לשריון שהקיפה בו את עצמה, את הפחד להיחשף לקרבה ולרגש. הבהרתי לה שבפגישה ניגע רק במה שמתאים לה, בהתאם לרצונה. רועי הביע את אכזבתו מדברי."חשבתי שכבר היום נצא מכאן קרובים יותר...". רועי זקוק באופן נואש לאינטימיות עם אשתו ואינו מודע לכך שככל שהוא מנסה להתקרב, הוא גורם לה להתרחק ממנו יותר ויותר.
בין רועי ואורלי קיים "ריקוד זוגי" של רודף/נרדף. היא הבורחת והוא הרודף, או הוא הרודף ולכן היא הבורחת. זהו מעגל קסמים שמנציח את המצב ביניהם ללא יכולת שינוי. "ריקוד זוגי", הוא האופן שבו שני בני הזוג מופעלים על ידי התת-מודע כדי ליצור שיווי משקל ביניהם, שישלים לכל אחד מהם את החוסר האישי. לרוב, הרודף רגשי יותר והבורח רציונאלי יותר. ייתכן שיש לאורלי פחד מאינטימיות, שמא תיבלע בתוך הקשר, מצב שעלול לבטל את אישיותה. היא נראית קרירה ולא אכפתית ואינה מביעה רגשות. האמת שהיא חוששת להיפגע לכן שומרת על מרחק. מכיוון שהיא אינה חושפת את עצמה לרגשות של קרבה, היא אינה נחשפת גם לרגשות של אהבה ושמחה שהיא כה זקוקה להם. לכן היא גם תלבש שריון הגנה שמצדיק את התנהלותה כמו: "אין לי זמן... אני מחויבת לעבודה שלי... לניקיון הבית" וכו'. כך היא הודפת כל ניסיון של קירבה מצד רועי. הפחד הזה קיים, אולי גם מפני שאצל הוריה לא ראתה אינטימיות כלל, כפי שסיפר רועי והיא אישרה את דבריו. לדברי רועי, היא חוותה את הוריה כשני קווים מקבילים, למרות היותם גרים בבית אחד.
לעומתה, ייתכן שלרועי יש פחד מתחושת אוטונומיה, מנבדלות. הוא בחרדה, שמא ירגיש דחוי ונטוש. מאוחר יותר סיפר, שהוא היה דחוי ונטוש בילדותו ובבחרותו. לא לחינם נישאו זל"ז. הצורך הגלוי של רועי באינטימיות, הוא הצורך המוכחש של אורלי. הצורך הגלוי של אורלי בנבדלות, הוא הצורך המוכחש של רועי. אצל שניהם קיים הפחד, מה יקרה אם יהיה שינוי. לכן הם נשארים עם המוכר השלילי, למרות שלא טוב להם.
לשניהם יש צורך בקרבה ובריחוק גם יחד. שני בני הזוג, הם כמו שני צדדים של אותה מטבע. כאשר רועי ימשיך לדרוש את הקרבה ואורלי תמשיך להתמיד בריחוק ממנו, הם מנציחים את החוסר , הכאב והפגיעות ההדדיות.
השלב הראשון של התהליך הזוגי הוא, להעלות למודעות את הבנת דפוס ההתנהגות שלהם ומעגל הקסמים השלילי שהם יוצרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה