הגיגים על "מיהו האדם והקושי שבעבודת אהבת ישראל וסוד קיומה"

האדם מורכב מנפש אלוקית שהיא שונה בתכלית מכל אדם אחר.

בנוסף יש תכונות מולדות ששורשן בגוף הביולוגי שירש באופן טבעי מהוריו. 

ועל גבי זה יש תכונות ואופי טבעיים ששונים מאלו של הוריו [אני, לדוגמה, שונה מאד מאד באופי משני הורי שיחיו. אבל אני בנם הביולוגי במאה אחוז]. 

והנה הענין מסתבך עוד יותר. כל רגע מחייו עושה על האדם רושם, דק ככל שיהיה. כל מחשבה, כל הגה, כל תחושה, הכל הכל נרשם בנפש. על אחת כמה וכמה חוויות מכוננות [כמו טראומות ולהבדיל שמחות]. במהלך חייו נוסף לאדם טבע נרכש בעקבות כל מה שעבר עליו בתודעתו, במחשבתו ובחיים הקונקרטיים. הדומיננטי ביותר אולי - השפעת דרך גידול של הוריו. כל אחד נושא בתוכו כל הזמן את אבא ואמא לא רק בגנים אלא גם על פי יחסם אליו והצורה שבה הוא קיבל זאת והנרטיב האישי שלו. יתכן שכל ילד קיבל פחות או יותר אותו יחס מהוריו, אבל כל אחד מקבל זאת בצורה שונה. אולם, המציאות היא שכל ילד מקבל יחס שונה מהוריו מכל מיני סיבות, כגון מספרו בין הילדים, ועוד סיבות אין ספור שאין כאן מקומן.

נמצא שיש מיליוני הבדלים [במקביל למיליוני רשמים שונים] בין בני אדם, בנוסף להבדלים הטבעיים ומולדים.

הפער הוא אדיר ובלתי ניתן לגישור. כל אדם הוא אכן עולם מלא, כדברי חכמנו ז"ל.

יש גם להוסיף את האופי של התרבות הסובבת שמאד משפיע על האדם. אינו דומה טבע אנגלי קורקטי, מנומס ומאופק לטבע הרוסי הנרגש ומתפרץ [הקרויה "פסיכולוגיה של העמים"]. 

יש לקחת כל זאת בחשבון כשמנסים להבין בן אדם אחר. המורכבות היא עמוקה כ"כ עד שאין בן אדם מבין אפילו את עצמו עד הסוף. העמקים הם אין-סופיים כי נפש האדם שמקורה באלוקות היא אין-סופי.

 אם נוסיף לסיפור הבדלים עקרוניים, מובנים ["ב" שוואית] ובלתי משתנים בין המינים זכר ונקבה, נוכל קבל טיפ-טיפה של מושג עד כמה קשה להבין את בן או בת הזוג.

לא נשכח את ההשפעה של גורמים פיזיים כגון עייפות, משקל יתר, חוסר ויטמנים וכו' וכו' שמאד משפיעים על ההתנהגות וההרגשה הכללית  

העבודה של אהבת ישראל מחייבת "הכלה" אדירה של השונה כ"כ גם בלי להבין אותו. כזכור - אפילו את עצמו אינו מבין אבל בכל זאת כל אדם אוהב את עצמו נורא. כך עלינו לאהוב, לקבל ולחבק את זולתנו אפילו בלי להבין אותו, את נפשו ואת מניעיו.

אם נעשה זאת, נוכל להיכנס יותר לפנימיות נפשו ונמצא גם סיבות הגיוניות לאהוב אותו, וכמו שהשפ"א כותב בהרבה מקומות, שקודם מקיימים מצוות בלי הבנה, ואח"כ מתווספת הבנה. באותו קו מחשבה נאמר, שקודם אוהבים בלי סיבה, ואח"כ מוצאים סיבות רבות. 

הנושא הוא עמוק מאד ודורש יותר מחקר והעמקה.

 אשמח לשמוע הערות ותובנות הקוראים.