הרב ערן טמיר
את פינתנו הקודמת סיימנו בשאלה מהו מקומו של הלימוד השכלי המעמיק והמקיף בלימודים בכלל ובלימוד התורה בפרט, אצל האישה. שאלה זו מתחדדת מאוד בתקופתנו, עליה אמר הזוה"ק "באלף השישי יפתחו מעיינות החכמה", וכפי שאנו רואים זאת במציאות, שהשכל, היכולת האינטלקטואלית, הלימוד לעומק ולרוחב בתורה ובכלל, וממילא פיתוח העולם מבחינה מדעית טכנולוגית תופס מקום מרכזי ביותר, מקום שבו פעילוֹת ושותפוֹת נשים רבות!
בדרך כלל, מקובל להתייחס לשאלה זו בשתי גישות קיצוניות הפוכות זו מזו. גישה אחת סוברת שאכן על האשה ללמוד, להעמיק להרחיב במדעים שונים בכלל ובתורה בפרט, וממילא להשתלב במעגל העבודה, המחקרי והמעשי, באופן מלא, ממש כמו האיש.
ב. עין איה שבת א' ב רנה - "והנה הנשים הנן בעצם רחוקות מחיוב העסק בתורה, מפני שצביונן מתמלא יפה בהשלמת ההרגשה העדינה, ונטיות טבעיות רכות וישרות שהן כעין כוח ממלא בכללות האומה - לכוח הפועל על ידי עוזה של תורה. אבל עצם החובה של תלמוד תורה הוא זר לרוחה, ובמה שיסיר את השקט הטבעי הפנימי שלה יזיק יותר ממה שיוכל להועיל".
אם נדייק במילות הרב, הרב לא אמר שהאשה לא יכולה או לא צריכה ללמוד, אלא שאיננה צריכה ללמוד מתוך עמל, או כעסק, לא כחובה ולא באופן תדירי.
את פינתנו הקודמת סיימנו בשאלה מהו מקומו של הלימוד השכלי המעמיק והמקיף בלימודים בכלל ובלימוד התורה בפרט, אצל האישה. שאלה זו מתחדדת מאוד בתקופתנו, עליה אמר הזוה"ק "באלף השישי יפתחו מעיינות החכמה", וכפי שאנו רואים זאת במציאות, שהשכל, היכולת האינטלקטואלית, הלימוד לעומק ולרוחב בתורה ובכלל, וממילא פיתוח העולם מבחינה מדעית טכנולוגית תופס מקום מרכזי ביותר, מקום שבו פעילוֹת ושותפוֹת נשים רבות!
בדרך כלל, מקובל להתייחס לשאלה זו בשתי גישות קיצוניות הפוכות זו מזו. גישה אחת סוברת שאכן על האשה ללמוד, להעמיק להרחיב במדעים שונים בכלל ובתורה בפרט, וממילא להשתלב במעגל העבודה, המחקרי והמעשי, באופן מלא, ממש כמו האיש.
הגישה השנייה ההפוכה סוברת, שזו טעות חמורה שנזקיה רבים מאוד לטווח הקצר והארוך, ועל כן עליה להימנע מכך לחלוטין, להסתפק בביטוי עולמה 'הרגשי' ולחזור 'הביתה' למנהגה ה'מסורתי' בו היא נמצאת, במטבח ובחדר הכביסה.
מהתבוננות בדברי הרב קוק בנושא חשוב זה נראה שהוא מכוון אותנו לגישה שלישית המשלבת בין שתי גישות אלו באופן מדויק. תחילה נצטט כמה מקורות מכתביו ונדגיש מילים מסוימות המבררות זאת:
מהתבוננות בדברי הרב קוק בנושא חשוב זה נראה שהוא מכוון אותנו לגישה שלישית המשלבת בין שתי גישות אלו באופן מדויק. תחילה נצטט כמה מקורות מכתביו ונדגיש מילים מסוימות המבררות זאת:
א. שמונה קבצים א' תקיד - "המדע, שגם התורה בכללה היא מסוגו, הוסיף לאדם אושר... אבל [אל] נשכח לדבר על דבר המינים - האיש והאשה. התכונה של הגבר היא בנויה לבוא לאושרו על ידי הוספת תרבות ושכלול מדעי ואומנותי, והתכונה של האשה היא בנויה להיות הולכת ומתפתחת דווקא מתוכיותה, בלא עמל של ספרים. כל קלקולי החיים באים, ועל כל פנים רבים מהם, מזה שהאיש רוצה ללבוש בגדי אשה - לגדול מאליו כצמח השדה במובן הרוחני והמעשי, והאשה חפצה ללמוד ולכבוש...".
ב. עין איה שבת א' ב רנה - "והנה הנשים הנן בעצם רחוקות מחיוב העסק בתורה, מפני שצביונן מתמלא יפה בהשלמת ההרגשה העדינה, ונטיות טבעיות רכות וישרות שהן כעין כוח ממלא בכללות האומה - לכוח הפועל על ידי עוזה של תורה. אבל עצם החובה של תלמוד תורה הוא זר לרוחה, ובמה שיסיר את השקט הטבעי הפנימי שלה יזיק יותר ממה שיוכל להועיל".
ג. שמונה קבצים א תכא - "הנשים, מידת הנפש זורחת בהן, רשמי הקודש קבועים בהן, ... ואינן צריכות לתחיית רוח תדירי של תלמוד תורה"...
אם נדייק במילות הרב, הרב לא אמר שהאשה לא יכולה או לא צריכה ללמוד, אלא שאיננה צריכה ללמוד מתוך עמל, או כעסק, לא כחובה ולא באופן תדירי.
הסבר - ודאי שעל האשה לפתח את כשרונותיה השכליים בין בקודש ובין בחול, למענה בפרט, ולמען פיתוח העולם בכלל, שהרי לא לחינם שם בה רבש"ע כשרונות שכליים רבים. אך עליה לשים מאוד לב לכך שלימודה, התמדתה והעמקתה וממילא עיסוקה, לא צריך להיות מתוך עמל ועסק באופן תדירי כחובה. דהיינו, העמל והעסק מבטאים התמקדות, ריכוז והתמדה בדבר, עד כדי כך שדברים וממדים אחרים נדחקים הצדה ולא באים לידי ביטוי ומיצוי. וכמו שביאר הרב קוק (עו"ר א עמ' נט) שעל כן אנו מברכים "לעסוק בדברי תורה", כי המפגש שלנו עם לימוד התורה צריך להיות כעסק שראשי ורובי בתוכו לגמרי ולא רק כלימוד טכני יבש. על כן ודאי שהאשה חייבת ללמוד מדע ותורה ולהביאם לידי ביטוי בתפקודה המקצועי והרוחני אך עליה לא להיות עסוקה בהם יתר על המידה, לא להיות עמלה יום ולילה באופן איכותי וכמותי וכחובה המונחת על כתפיה תדיר בעומס נפשי ורוחני שלא רק שאיננו נצרך לה, אלא אף מזיק לה, למשפחה ולעולם משום שכשרונות אחרים ובפרט כשרונות הייחודיים לה לא יוצאים אל הפועל. ומה חשובים דברי הרב קוק בסיום לדברים אלו (עין איה ברכות ז מו) "אבל בהתפרץ המנהג להלעיט את הבנות תורה וחקר, אז תטעינה בתעודתן ויצא מזה קלקול עצום בחיים המוסריים והרוחניים ואם כשרונן ירבה, יוסיפו דעה להרחיב את אורחות הצדק והטוב ע"פ המקור הראשי שישאבו מאור התורה שיכרוה (לשון מכרה) הגברים מעומקה של תורה ואז יבנו לנו בתים נאמנים שלמים עם ה' ועם עמו" בעז"ה אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה