הטבע אינה יודעת ממוסר וצדק, כי אם שואף לחפצו, לבנות ולהרוס, לנבל
ולהצמיח. וכן הטבע הפרטי של האדם אינינו יודע כ"א את חפצו המיוחד, אבל הקדושה
היא מתפשטת, מתגברת ע"י ההשפעות של המעשים הטובים והלימודים, התעוררות
ההרגשות הקדושות, ע"י תפילה ועבודת קודש, עד שמאירה את מאור המוסר גם בטבע
האדם. הארה זו נעשית היא ג"כ בדוגמתה בהויה כולה, והאור הנעים הטוב של הקודש,
של המוסר העולמי, הולך וחודר בכל ההויה, עד שהיא מתאימה עם טבעה לתכונת המוסר,
והצדק העליון, שבהופעת הקודש העליונה הכוללת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה