הגאון הגדול רבי חיים מאיר הורוביץ שליט"א האדמו"ר מדז'יקוב
בפרשתינו נאמר וישכם אברהם בבוקר וכו' ומינה ילפי'
בברכות כ"ו א' דאברהם אבינו ע"ה תיקן תפילת שחרית, והנה
קיי"ל דמי ששכח להתפלל יכול להשלים בתפילה הסמוכה
לו, והנה יש לחקור בגדר תפילת תשלומין וכגון בלא התפלל
שחרית דמתפלל מנחה שתיים, אי התשלומין הוי חיוב
להתפלל ב' פעמים מנחה, או דילמא הראשון הוי למנחה אבל
התפילה השני' שהיא לתשלומין הוי כתפילת שחרית אלא
דמכח תשלומין יכול להתפלל תפילת שחרית במנחה.
ונפק"מ ברורה איכא בזה, דהנה קיי"ל דמאן דעבד כר' יהודה
עבד ומתפלל מעריב מפלג המנחה, ומ"מ אינו יכול ביום אחד
להתפלל מנחה אחר הפלג ומעריב קודם צאת הכוכבים דהוי
תרתי דסתרי עי' סי' רל"ג, והשתא יש לדון אי שחרית וערבית
נמי הוי תרתי דסתרי וכגון בהתפלל מנחה סמוך לפלג ומיד
אחריו שחרית אחר הפלג והשתא רוצה להתפלל ערבית
קודם צאה"כ אי הוי תרתי דסתרי די"ל דרק מנחה ומעריב הוי
תרד"ס דמה שמתפלל מנחה אחר הפלג בהכרח דעביד כרבנן
וא"כ א"י להתפלל ערבית דבזה עביד כר' יהודה אבל תשלומי
שחרית כיון דבלא"ה אין זה זמן שחרית אין כאן סתירה, והנה
כ"ז א"ש אי נימא דהתשלומין הוי כתפילת שחרית אבל אי
נימא דהתשלומין הוי ב' פעמים מנחה נמצא דאם התפלל
תשלומין אחר הפלג לא יוכל להתפלל אח"כ מעריב ודו"ק.
תו יש נפק"מ באחד שמתפלל במעריב לתשלומי מנחה
ותשעה מתפללים מעריב אי יכול להצטרף עמהם לתפילה
בציבור, דהנה הצל"ח ז"ל בברכות ו' א' כ' דאחד שמתפלל
תפילה אחת וט' מתפללים תפילה אחרת אין זה תפילה
בציבור יעו"ש והשתא אי נימא דתשלומי מנחה הוי תפילת
מעריב יוכל להצטרף עמהם, אבל אי נימא דהוי תפילת מנחה
לא יוכל להצטרף עמהם לתפילה בציבור.
תו י"ל נפק"מ אי התשלומין עולה לחיוב מאה ברכות של
יום שעבר או ליום דלהבא אמנם מסתברא דלב' הצדדים
עכ"פ כיון דבירך למעשה ביום דהשתא אינו עולה לו ליום
שעבר, וכן יש לדון בשכח להתפלל עד יום ג' ועד בכלל ואח"כ
משלים ב' תפילות ערבית בליל ד' אי יכול לומר הבדלה.
ונלע"ד ראי' מוכחת דדינו כמתפלל תפילה דהשתא, דהנה כ'
המג"א ז"ל דאחד שלא התפלל שחרית והוא הש"ץ במנחה
עולה לו לב' תפילות הלחש לתפילת חובה והחזרת הש"ץ
לתשלומי שחרית, ועי' מ"ב סי' ק"ח סק"ה דגם היכי דאינו
ש"ץ מ"מ אם יכוין לצאת מהש"ץ שפיר יצא ידי חובתו זולת
מטעם דהוי בקי יעו"ש.
והשתא אי נימא דגדר התשלומין הוי כמתפלל תפילה
הקודמת צ"ע היאך יוצא מהש"ץ הא הש"ץ מתפלל מנחה
והוא צריך להתפלל שחרית, מיהו הא לא קשיא דסו"ס הוי
נוסח תפילה אחד והראוני דכ"כ השע"ת ז"ל.
אך אכתי קשיא דעכ"פ הרי הש"ץ אינו בר חיובא בשחרית
דכבר התפלל והשומע חייב בשחרית והיאך הש"ץ יוציאו,
ול"ל מדין ערבות דיצא מוציא דכיון דלאו זמן שחרית הוא
אין הש"ץ בר חיובא בתפילה זו ודמיא לדברי הגרעק"א ז"ל
בגליון או"ח סי' רס"ז דמי שלא קיבל תוספת שבת אינו יכול
לקדש למי שקיבל תוספת שבת וגם למאי דצידד שם דיכול
לקדש כיון דאיבעי הוי מקבל עליו השתא תוספת שבת מ"מ
בנד"ד ליכא סברא זו דהש"ץ אינו יכול להתחייב השתא
תפילת שחרית.
ול"ל דסו"ס השתא הש"ץ נמי חייב בתפילה ונהי דאין זה
אותו תפילה מ"מ שם תפילה אחד הוא, דז"א דהא בבן כרך
שמקדים לקרות מאחר הפלג די"ד אינו יכול להוציא בן
י"ד שאיחר לקרות קריאת יום אחר הפלג מכל זה מוכח
דגדר תשלומין הוי כתפילה דהשתא ומשו"ה שפיר יכול
הש"ץ להוציאו.
והנה מדברי המג"א ז"ל דהש"ץ יוכל לצאת
בתפילתו תפילת תשלומין אכתי ליכא ראי' די"ל דנהי דהש"ץ
מתפלל עבור תשלומי עצמו היינו תפילת שחרית מ"מ יכול
להתפלל נמי עבור חזרת הש"ץ לתפילת מנחה ואין זה סתירה
אך מדינא דהמ"ב ז"ל מוכח להדיא דהוי כתפילה דהשתא.
אמנם יש להוכיח איפכא דגדר תשלומין היינו חיוב כתפילה
הקודמת דהנה הפמ"ג ז"ל סי' ק"ח א"א אות א' כתב לדון
בעשרה ששכחו מנחה ומשלימים בערבית אי שייך חזרת
הש"ץ בתפילת תשלומין וכ' דלא מצינו חזרת הש"ץ
בתשלומין, והנה מדאסיק אדעתי' דשייך חזרת הש"ץ מוכח
דס"ל דתפילת תשלומין הוי תפילת מנחה ולא כתפילת
ערבית.
עוד יש להביא ראי' דגדר תשלומין הוי השלמת תפילה
הקודמת דהנה נחלקו רבנן בתראי ז"ל באחד ששכח להתפלל
ערבית במוצ"ש כשמשלים ביום ראשון אימתי מבדיל דדעת
הגרעק"א והגר"ח ז"ל דמבדיל בראשון, אבל דעת התו"ש
והפמ"ג ז"ל וכן הכריע המ"ב ז"ל בסי' רצ"ד דמבדיל בשני'
כיון שהיא לתשלומי מוצ"ש, והשתא אי נימא דתשלומין הוי
כב' תפילות דהשתא והוי כמתפלל ב' תפילות שחרית ביום א'
צ"ע מה עדיפותא דתפילה השני' והרי אין זה תפילת מוצ"ש
ותקנת הבדלה הוי להזכיר בתפילת מוצ"ש ומוכח להדיא
דגדר התשלומין היינו להשלים תפילת מוצ"ש ביום ראשון,
וגם הגרעק"א והגר"ח ז"ל דפליגי לאו משום דס"ל דגדר
התשלומין הוי להתפלל ב' תפילות דהשתא אלא משום דס"ל
דחיוב הזכרת הבדלה הוי בתפילה הראשונה אחר השבת.
והנה הט"ז ז"ל בסי' ק"ח סק"ח כ' דכשמשלים תפילה של
ער"ש בשבת מתפלל נוסח של שבת דבכל תפילות שבת חייב
להזכיר של שבת, ומהלבוש ז"ל הביא דאם יזכיר של חול
בשבת הוי בזיון, ויש לדון דפליגי בב' הצדדים הנ"ל דלהט"ז
ז"ל הוי כתפילת שבת ולהלבוש ז"ל הוי כתפילת חול ע"כ
הוצרך לטעמא דהוי בזיון אם יזכיר של חול בשבת ודו"ק.
והראוני לדברי הרא"ה ז"ל דטעמא דאין מזכיר של חול
בשבת משום דגם בתשלומין לא אטרחוהו להתפלל של חול
וכדאמרי' בברכות כ"א א' דמהאי טעמא אם התחיל בשבת
אתה חונן ונזכר גומר כל הברכה יעו"ש, והנה סברת הרא"ה
ז"ל לכאו' דלא כהט"ז ז"ל ודלא כהלבוש ז"ל, ועכ"פ מוכח
מדברי הרא"ה ז"ל דגדר תשלומין הוי כב' תפילות שבת ולא
כתפילת חול בשבת, ודו"ק היטב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה