"מה
שצדיק סובל עון הדור ומכפר עליהם ביסוריו זהו דבר מורגש. כל אחד ואחד מישראל לפי
מדתו מצטער הוא מעון הדור. וכל מה שתכונת הנפש נעשית יותר עדינה ויותר נקיה, נעשה
הצער ההוא יותר ממולא באהבה. וכל מה שהצער, הבא ע"י האהבה אל הכלל, אל האומה,
מדכא יותר את הלב, כך הנפש מתרוממת אל מרום הטהרה העליונה, והיא מתאמצת ללכת בדרך
טובה וישרה, בדרך קדושה עליונה, כאילו היא נתבעת להשלים את מה שהוא חסר מצד הדור.
ובזה באמת משלמת הנפש הטהורה של הצדיק את המחסור הכללי. ורישומי הטוב, שהם מתגברים
ע"י היחיד, שצער הרוחני של הרבים נוגע בלבו, הולך הוא ופועל על הכלל, פועל
הוא ג"כ בגלוי להלביש את הקדושה לוית חן וחסד, ופועל יותר מכל זה במסתרים,
בסגולת הנפש, החבויה מעין כל רואה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה