"שבחי ירושלם את ה' הללי אלקיך ציון,
כי חזק בריחי שעריך, ברך בניך בקרבך, השם גבולך שלום, חלב חטים משביעך"
הסיבות שמונעות בעד אורות החכמה שלא יראום
ולא ישיגום הן ארבע, שתים חיצוניות ושתים פנימיות. החיצוניות, העניות שמעבירה
את האדם על דעתו ועל דעת קונו [עירובין מא ב], וההתחברות עם הצר והאויב, גזירת
הגלות והשמד.
והפנימיות הן טבע השכל כשזה קם זה נופל וכשזה
נופל זה קם. ועל כן כל מילוי של תאוה סותם בעד אורות החכמה וכח הרע שביצירה,
אם מצד האב והאם כדכתיב הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי [תהלים נא
ז] ואם מצד היצירה הנפשית, שכל אלו הן סבות פנימיות לעכב בעד החכמה שלא
תתגלה אורה במלא הודה והדרה.
אכן נגד ארבע הסיבות פועלת ארץ ישראל, הברכה
השמימית שישנה בארץ ישראל מבטלת את כל העניות שבישראל והכל בהרחבה מיד ד' עליהם השכיל,
ובחינת ירושלים המוקפת חומה מימות יהושע בן נון שהחליש את עמלק לפי חרב "ועל חומותיך
ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה" [ישעיה מב ו] "ולא האמינו מלכי
ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים" [איכה ד יב]. סגולתה לעכב בעד
כל מכשול של הסתה מצר ומאויב ונגד הגברת כה התאוה בא בית המקדש ששם מקריבים החלב והדם
וזה נחשב כאילו הקרבנו חלבנו ודמנו על המזבח ובזה מגבירים את השכל ומסלקים את כח התאוה
ונגד העיכוב שמתכונת היצירה בא קדש הקדשים המשפיע קדושה נפלאה בעולם מזכך את כל המהויות
ומטהר את כל הנפשות.
הוא שאמר דוד המלך ע"ה "שבחי ירושלים
את ד' הללי אלקיך ציון" כי כל הסיבות מסולקות והכל על מכונו, 'כי חזק בריחי שעריך',
הם שערי ירושלים המונעים מכל צר ואויב, 'ברך בניך בקרבך' ואין כאן עניות, 'השם גבולך
שלום' ומסולק כח התאוה, 'חלב חטים ישביעך' נגד הכח של היצירה שכח השבע של החטים גורם
לו לומר אבא ואמא כמ"ש חז"ל [ברכות מ א] והיינו שמכירים ויודעים את אביהם
שבשמים.
[מי מרום]
".... להרבות כח ועצמה פנימית אפילו גשמית,
כי ואת תביא לנו המשמעת הרוחנית שהיא המטרה "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר
ד'" ואומר "שבחי ירושלים את ד' הללי א-להיך ציון כי חזק בריחי שעריך ברך
בניך בקרבך השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך". וחותם התכלית הבאה מזה בהכרח כפי
קדושתם של ישראל הוא "מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל".
[עולת ראיה]
וע"ע בס' בית אלקים [למבי"ט],
תפארת שלמה [שער התפילה עמ' ס"ט], צניף מלוכה [עמ י"א], בקובץ כתלנו [ב'
במאמרו של הרח"י הדרי שליט"א], שירת יהודה [עמ' תי"ט], ס' שלום רב
[בן דוד עמ' מ'] ועוד ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה