הדיון בשאלה האם מותר להשאיר אתר אינטרנט פתוח בשבת, מורכב מהנושאים דלקמן, אשר כל אחר מהם ראוי לבירור בפני עצמו, ומתוך כל הפרטים יש לצרף את ההכרעה למעשה:
א. שביתת כלים
ב. הנאה ממעשה שבת
ג.כתיבה במחשב בשבת
ד. חלות קנין במסחר באינטרנט
ה. איסור מקח וממכר בשבת
ו. שכר שבת
ז. מראית עין
ח. זילותא דשבת
ט. 'לפני עור לא תתן מכשול' ואיסור 'מסייע
לעוברי עבירה' - בהכשלת הגולשים באתר
להבנת המציאות הטכנית של אתרי האינטרנט ראה בנספח המצורף כקובץ נפרד.
בבירור השאלה האם מותר להשאיר אתר אינטרנט פתוח בשבת יש לשים לב לשלושה סוגים של אתרים:
[א] אתרים שבהם מידע בלבד - אשר לא מתבצעים בהם פעולות מסחריות.
[ב] אתרים מסחריים שמזמינים מהם מוצרים - והקונה המזמין את המוצר, מתחייב לשלמו באמצעות כרטיס האשראי שלו, והמוצר ישלח לביתו לאחר השבת.
[ג] אתרים מסחריים שניתן לבצע בהם קניה בשבת - כגון אתרים שניתן לרכוש בהם תוכנות מחשב, מוצרי בידור שונים או כרטיסי כניסה לאירועים, שמייד עם סיום מסירת פרטי כרטיס האשראי, נעשה הקנין בפועל באופן אוטומטי, והקונה מקבל [אל המחשב שלו] את המוצר שקנה.
בכל אחד מסוגי האתרים הנ"ל, צריך לדון בנושאים הנ"ל, בהתאם לצורת פעילות האתר.
א. איסור שביתת כלים
במשנה במסכת שבת [1] נחלקו בית שמאי ובית הלל האם מותר להשרות צמר בצבע בערב שבת, כדי שבמהלך השבת יקַלֵט הצבע בצמר [ובמחלוקות נוספות]. ובסוגיית הגמרא [1] מבואר כי שורש מחלוקתם הוא בדין "שביתת כלים" בשבת. ולפי בית הלל, אין מצווים על שביתת כלים בשבת, ולכן אין איסור להתחיל במלאכה בערב שבת גם כשהיא נמשכת בשבת על ידי כליו. להלכה נפסק בשלחן ערוך ([2]; או"ח סימן רמו סע' א; סימן רנב סע' ה) כבית הלל, "שאין אנו מצווים על שביתת כלים". ואפילו מדרבנן אין כל איסור בשביתת כלים, כמבואר בדברי הבית יוסף [1].
לפי זה, אפילו אם אתר האינטרנט הוא "כלי" של בעליו, אין איסור שיעשו ב"כלי" זה מלאכות בשבת מדין שביתת כלים בשבת [לפי המציאות הטכנית של 'אתר' אינטרנט, שכל הפעולות בו מתבצעות על ידי ה'שרתים' והתשלום הוא עבור שכירות המקום ב'שרת', קשה להגדיר את האתר כ'כלי' של בעליו, ולכל היותר יש לבעלים רשות שימוש בו, ותו לא].
ב. הנאה ממעשה שבת
ב. בדברי המשנה ברורה ([2]; סי' שיח ס"ק ד) מפורש, כי האיסור ליהנות מחילול שבת הוא רק בהנאה מהדבר עצמו [חפץ, מאכל] שבו נעשה מעשה של חילול שבת, ולא בהנאה המתקבלת מדמי המלאכה שנעשתה בשבת.
לפיכך, בפתיחת אתר בשבת, גם אם יש לבעלים הנאה [תשלום] בתמורה לחילול שבת [בהנחה שנגרם חילול שבת בהפעלת האתר] - הרי זו הנאה מדמי מעשה שבת, ולא הנאה מדבר שנעשה בו חילול שבת, ואין בכך כל איסור.
אלא שכל זה נכון רק אם הבעלים לא עשה איסור בהשארת האתר פתוח, מכיון שאם השארת האתר פתוח כרוכה באיסור, יש לדמות זאת למבואר בדברי הרמ"א ([3]; או"ח סי' רמג סע' ב) בדין מרחץ של ישראל שאסור להשכירו לגוי "מפני שנקרא שם ישראל עליו", שאם עבר והשכירו במקום האסור, אסור ליהנות ממנו.
ג. כתיבה במחשב בשבת
בטרם נבוא לדון בשאלות הלכתיות נוספות הכרוכות בהשארת אתר אינטרנט בשבת, יש לברר האם כתיבה במחשב בשבת אסורה מהתורה או מדרבנן, ויש לכך השלכות כפי שיבואר להלן.
בדברי הרמב"ם [3] והמשנה ברורה ([3]; סי' שמ ס'"ק כב) מפורש כי אין חיוב כותב ומוחק מדאורייתא, אלא אם כן כתב בדבר המתקיים ועל דבר המתקיים "אבל איסור דרבנן יש אפילו כתב בדבר שאינו עומד על דבר שאינו עומד, וכן לענין מחיקה". ומעתה יש לעיין האם כתיבה על מחשב נחשבת ככתב בדבר מתקיים, ונפקא מינה אם איסור כותב או מוחק הוא מהתורה או מדרבנן [הדבר נוגע במיוחד לדין כתיבה לצורך חולה שאין בו סכנה, עי' בקובץ הלכה ורפואה; [5]].
ואמנם נחלקו הפוסקים בשאלה זו. הגר"ש ואזנר נקט בשו"ת שבט הלוי [4] שבכתיבה במחשב חייב משום מלאכת כותב מהתורה, כי הכתב נחשב כתב מתקיים, ואין זה נחשב גרמא - שכן זוהי צורת הכתיבה הנדרשת במחשב ונתקיימה 'מלאכת מחשבת' בשבת. אולם לעומתו, בספר נשמת אברהם [4] הביא את דעתם של הגרש"ז אויערבך והגר"ע יוסף, הסבורים כי אין איסור כתיבה מדאורייתא בכתיבה במחשב, מכיון שאין זה נחשב לכתב המתקיים. אמנם מאידך, לדעת הגרש"ז בכתיבה על דיסק יש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה כי עושה בכך כלי.
סברות נוספות בבירור הענין, ראה במאמרו המקיף של הרב רבינוביץ [5] "בדבר שימוש במחשב לענין רישום מידע רפואי בבתי חולים", מדין מלאכות כתיבה, בונה או מכה בפטיש והבערה. וכן בקובץ תחומין [14] בהערות [2] [1].
במחלוקת זו, אם בכתיבה על המחשב בשבת יש איסור כותב או בונה מהתורה או מדרבנן, יש נפקא מינה לבירור השאלות האם בקניית מוצרים באתר באינטרנט יש איסור משום מקח וממכר בשבת, והאם בעלי האתר עובר על איסור 'לפני עור לא תתן מכשול' או 'מסייע לעוברי עבירה', בהכשלת הגולשים לאתר שלו הפתוח בשבת, כדלהלן.
ד. חלות הקנין בסחר ומכר באמצעות כרטיסי אשראי באינטרנט
באתרים שהשימוש בהם כרוך בתשלום [באמצעות כרטיס אשראי] עבור מידע או עבור הזמנת חפצים, והשאלה היא, האם בהשארת האתרים פתוחים בשבת, עוברים המוכר והקונה על איסור מקח וממכר בשבת - יש לברר תחילה מהו תוקפה ההלכתי של קניה באתרים מהסוגים הנ"ל - האמנם חל קנין בהזמנות אלו, או שזוהי התחייבות בעלמא.
עיקר הנדון בזה הוא, האם ברכישת מוצר באינטרנט חל קנין מדין 'סיטומתא', המפורש במסכת בבא מציעא [5] ובשו"ע [6] שהוא קנין החל מתוקף מנהג הסוחרים לבצע קנין והעברת בעלות באופנים שונים [ונחלקו הפוסקים אם קנין זה הוא מהתורה או מדרבנן].
לפי זה מכיון ובזמנינו נהוג לקנות באמצעות כרטיס אשראי, יש לכך תוקף של קנין על פי ההלכה מדין 'סיטומתא'. ולכן גם בהזמנת מוצר באינטרנט חל קנין גמור על ידי כרטיס אשראי, וכמבואר בספר משפט הקנין [6]. אולם מאידך כתב הרב אהלבוים [11] כי בממכר הנעשה על ידי האינטרנט אין בו שום חלות קנין וכל עיקרו הוא "התחייבות" מצד המוכר להעביר לידי הקונה את החפץ הנקנה, עי' בנימוקיו.
מהאמור לעיל, שיש הסוברים שקניה באינטרנט באמצעות כרטיס האשראי נחשבת כמעשה קנין, נבוא לדון האם אדם שיש בבעלותו אתר אינטרנט הפתוח בשבת, עובר על איסור מקח וממכר בשבת, כאשר הגולשים מבצעים עסקאות [קניה או מכירה] באמצעות האתר שלו.
ה. איסור מקח וממכר בשבת [מקח המתחיל מערב שבת ונגמר מעצמו בשבת]
מדברי קבלה נאסר על אדם לעיין בנכסיו בשבת, וכפי שנפסק בשו"ע [7] "ממצא חפצך, חפציך אסורים אפילו בדבר שאינו עושה שום מלאכה, כגון שמעיין נכסיו לראות מה צריך למחר". ומפסוק זה גם נלמד בגמרא בביצה [7] האיסור לעסוק במקח וממכר בשבת, ובדברי רש"י נתבארו שתי סיבות לכך: [א] איסור הנלמד מהפסוק "ממצא חפצך ודבר דבר", שאין לעסוק בחפצי חול בשבת, ובכלל זה מקח וממכר. [ב] גזירה מדרבנן שמא יבוא על ידי עיסוק במקח וממכר לידי איסור כתיבה בשבת [כי סתם קנין לכתיבה עומד]. הטעם השני מובא ברמב"ם [7] ובמשנה ברורה [7].
ולכאורה נראה כי שני הטעמים לאיסור מקח וממכר בשבת לא שייכים בנדון מקח וממכר באינטרנט בשבת. הטעם הראשון לא שייך, כי מדברי השו"ע והמשנה ברורה ([7]; ס"ק א) מתבאר שהגזירה לאסור מו"מ בשבת נאמרה דווקא כשעושה מעשה ניכר של עיון בנכסיו ["מינכרא מילתא"] ואילו בעליו של אתר אינטרנט הפתוח בשבת, הרי לא עושה מעשה הניכר של "עיון בנכסיו" בשבת. וגם הטעם השני לאיסור מו"מ בשבת, גזירה שמא יבוא לכתוב בשבת לכאורה לא שייך לדעת הפוסקים שכתיבה במחשב בשבת אסורה מדרבנן [ולא מהתורה], וכפי הכלל הידוע שאין גוזרים גזירה לגזירה. ועל כן אין לאסור מו"מ בשבת [שאסור מדרבנן], גזירה שמא יבוא לכתיבה בשבת במחשב [שאיסורה מדרבנן].
[ובפרט, לדעת הסוברים שבקניה באינטרנט אין חלות קנין אלא התחייבות [11] אין זה שייך לאיסור מקח וממכר בשבת].
אולם עדיין יש לדון, אולי חשש זה שמא יבוא לידי כתיבה הוא רק כאשר בשבת עצמה עוסק בקנין, ואז קיים חשש שתוך כדי המקח וממכר יבוא לכתוב, מה שאין כן במקח המתחיל מערב שבת ונגמר מעצמו בשבת. בשאלה זהו דן רבי עקיבא אייגר [7] ומסקנתו שאסור מדרבנן לעשות קנין בע"ש שיחול מעצמו בשבת. ולפי זה אסור להשאיר אתר אינטרנט שבו מתבצעות עסקאות פתוח בשבת, באופן שהמקח נגמר מעצמו בשבת.
וראה בדברי האבני נזר [8] ביאור דברי רבי עקיבא אייגר מדוע נאסר להקנות חפץ בערב שבת על מנת שהקנין יחול בשבת "מאי שנא מכל המלאכות שמותר לפעול מבעוד יום שתֵעשה המלאכה בשבת". ובגוף חידושו של רעק"א, בשו"ת אגרות משה [8] נקט לדינא ש"יש להחמיר בספק, ובפרט שכבר הורה זקן הגאון רעק"א לאיסור". אולם מאידך, רבו המקילים בזה [הובאו דבריהם בקובץ אור ישראל; [11]]. ואילו לדעת שו"ת הר צבי [8] גם לפי רעק"א שיש איסור מדרבנן להקנות חפץ בערב שבת על מנת שהקנין יחול בשבת, איסור זה נאמר רק על הקונה ולא על המקנה.
הפעלת מכונה אוטומטית לממכר בשבת
המהרש"ג ([10] [9] דן בענין העמדת מכונות אוטומטיות לממכר ממתקים [ביום חול] במקום שיתכן שיקנו מהם יהודים בשבת. ולדעתו, גם לפי רעק"א יש להתיר בנדון דידן, מכיוון שבמו"מ במכונה אוטומטית אין וודאות שיתבצע קנין בשבת, כי אולי לא יבואו קונים, ואין זה דומה לאופן שהקונה והמוכר מסכמים מראש להחיל את קנין בשבת.
למעשה התיר המהרש"ג את השימוש במכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשבת, בשלושה תנאים, ובשו"ת מנחת יצחק [10] הוסיף על דברי המהרש"ג עוד שני תנאים [הכלי עומד שלא ברשות ישראל; ובמקום שאינו ידוע מי בעל הכלי; והכל נעשה מערב שבת; בעל המכונה יתנה בערב שבת שהחפץ מכור כבר בערב שבת; ושאינו מעוניין לקנות הכסף עד מוצאי שבת]. וראה סיכום הדינים בענין זה בספר ארחות שבת [11].
* * *
על פי דברי המהרש"ג והמנחת יצחק, מסתבר שגם באתר אינטרנט, למרות שניכר שהאתר שייך לישראל, הרי לא רואים את הקונה היושב בביתו ומזמין את המוצר יוצא מרשות ישראל עם המוצרים שקנה, וזה נחשב כמו המכונה האוטומטית הנמצאת ברשות הרבים שהתיר המהרש"ג את העמדתה שם. אכן יתכן שעדיף כי באתר יופיע רק שם החברה, ולא יהיה ניכר שמו של הבעלים היהודי, כי באופן ששם הבעלים היהודי ניכר, נחשבת המכונה כנמצאת ברשות היחיד ולא ברשות הרבים, וניכר שקונים ממנו בשבת, ובזה לא התיר המהרש"ג.
כמו כן גם המהרש"ג והמנחת יצחק הציבו סייגים בהיתר זה, התקפים גם בהפעלת אתר אינטרנט הפתוח בשבת. ולכן אין ליהודי לעשות כל פעולה באתר בשבת [בדומה לאיסור להכניס מוצרים למכונה האוטומטית], וכן יש להתנות בערב שבת שאינו מתכוין לזכות ולהקנות בשבת עצמה, ולזכות בכסף הקנין רק במוצאי שבת.
ו. שכר שבת
בגמרא בבבא מציעא [12] מפורש שאסור לקבל שכר עבור עבודה שנעשתה בשבת, אולם כאשר השכר הוא עבור עבודה של כל החודש או של כל השבוע, באופן ששכר השבת ניתן "בהבלעה", אין בזה איסור. דין זה נפסק להלכה בשלחן ערוך [12]. ובמשנה ברורה ([12]; ס"ק טז) הביא את דברי רש"י בכתובות שפירש בטעם הלכה זו: "גזירה מדרבנן משום מקח וממכר ושכירות".
ומעתה יש לדון אם בעלי האתר עובר על איסור שכר שבת בנטילת תשלום עבור השירותים שהוא מספק באתר בשבת, או עבור קניית מוצרים שהוזמנו מהאתר. ואם טעם איסור שכר שבת הוא גזירה משום מקח וממכר, חוזרים אנו למבואר לעיל - ובמקום שאין בפתיחת האתר איסור מו"מ בשבת, לכאורה בטל גם טעם איסור שכר שבת.
עוד נראה שאין חשש שכר שבת כאשר אתר האינטרנט פתוח בשבת, על פי דברי שו"ת מחנה חיים [13] שבמקרה שאין צורך וענין שהמלאכה תתבצע דווקא בשבת, אף על פי שהיא נעשתה בפועל בשבת, אין בתשלום עבורה משום שכר שבת [דבריו נסבו לענין דוור המחלק מכתבים בשבת שאין איסור לקבל שכר על מלאכתו]. ומדבריו למדנו שבאתר אינטרנט שמוכרים בו מוצרים, ואין לקונה צורך מיוחד לקבלו דווקא בשבת, אין איסור שכר שבת.
זאת ועוד, על פי דברי הנודע ביהודה [13] שאין איסור בגביית תשלום בעד הטבילה בשבת, כי טבילת הנשים היא דבר מצוה, והשכר על מעשה הטבילה בשבת מובלע בתוך שכר העצים המשמשים לחימום המים, כתב המנחת יצחק [11] להתיר העמדת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשבת, ולא לחשוש לשכר שבת כיון שהוא מובלע.
וראה סיכום דיני שכר שבת בספר ארחות שבת [13] ובמה שכתבו (סע' פז) שאין איסור שכר שבת בקבלת תשלום על חפצים הנמכרים בשבת באופן המותר [ועי"ש בהערה קלז]. מאידך, לדעת שבט הלוי [19] ההיתר של הנודע ביהודה נאמר רק כסניף להתיר קבלת שכר בעד מעשה מצוה, ולא כהיתר העומד בפני עצמו לכל נדון שאינו של דבר מצוה.
ז. מראית עין
חכמים אסרו לעשות בשבת דברים שיש בעשייתם חשד 'מראית עין', שהרואים עלולים לחשוד שהעושה אותם עובר איסור, אף על פי שאין בעצם המעשה איסור. מסיבה זו אסור ליהודי להשכיר מרחץ שלו לאינו יהודי, מכיון ששמו של היהודי על המרחץ, וכפי שנפסק בשו"ע ([3]; או"ח סי' רמג סע' א). ויסוד האיסור הוא משום 'מראית עין', כמובא במשנה ברורה ([3]; שם ס"ק ג). ואמנם כאשר שנדייק בדברי המהרש"ג [10] והמנחת יצחק [11] שהתירו העמדת מכונות אוטומטיות שנמכרים בהם מוצרים בשבת, היה זה בתנאי שאין שמו של ישראל על המכונה, ואין יודעים למי שייכת המכונה, ואין היא עומדת ברשותו של הישראל אלא ברשות הרבים.
וראה במה שדן הרב אורי דסברג בקובץ תחומין [14] בענין "אי סגירת בנקומט [כספומט] בשבת", והקיש מדברי המהרש"ג והמנחת יצחק ש"אם במרחץ כך, הרי שבבנקומט, המצוי בדרך כלל בכותלו של הבנק, ושמו של הבנק מתנוסס עליו לתפארה - בוודאי כך". ומסקנתו, שיש לפרסם באתר הודעה מיוחדת שלא נעשות בו כל פעולות בשבת, והטיפול בהודעות והזמנות מתבצע רק בימי החול.
ח. זילותא דשבת
בסוגיית הגמרא בשבת [1] מובא ש"אין נותנין חטין לתוך הרחיים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום". ובטעם האיסור "אמר רבה מפני שמשמעת קול". ופירש רש"י: "ואוושא מילתא בשבת, ואיכא זילותא". והיינו שיש זלזול בשבת כאשר נעשית בה מלאכה, ואפילו נעשית המלאכה מאליה. והאיסור הוא משום השמעת הקול [כמבואר בדברי הרמ"א [2] בסימן רנב סע' ה] המעוררת את תשומת לב לכך שנעשה מעשה שאסור לעשותו בשבת. וממילא, בהשארת אתר אינטרנט פתוח בשבת באופן שאין בו השמעת קול, לא יהיה שייך איסור זה.
אולם מדברי האגרות משה [15] מתבאר כי יש לאסור משום 'זילותא דשבת' גם דברים שאין בהם השמעת קול, עי"ש. ברם כשנעמיק בגדר איסור השמעת קול בשבת, נמצא כי טעם איסור נתינת החיטים לרחיים הוא מפני החשד שיחשדוהו שטחן בשבת, שכן הרחיים משמיעות קול ויש פרסום למלאכה, ויבואו לחושדו שעושה מלאכה אסורה בשבת. ולפי זה גם בהשארת אתר אינטרנט פתוח בשבת אין חשש 'זילותא דשבת', שהרי ידוע שאתרים אלו פועלים באופן אוטומטי, והרי זה כשימוש בשעון חשמל אשר ידוע שהדרך לכוונו מאתמול, ולכן אין בזה חשד שנעשתה מלאכה אסורה בשבת, ואין סיבה לאסור משום זילותא דשבת [כמבואר בדברי האגרות משה].
והנה בשו"ת חלקת יעקב [16], נשאל האם מותר להשאיר 'מזכירה אלקטרונית' פתוחה בשבת ויום טוב לשם קבלת הזמנות לעסקאות, וההזמנות תטופלנה במוצאי שבת. בתחילת דבריו הוא נטה להיתר, בדומה למה שכבר נהגו העולם להשתמש ב'שעון שבת', ובמכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשבת. אולם בסיום דבריו החמיר ואסר את השימוש ב'מזכירה אלקטרונית' בגלל החשש לזלזול בכבודה של השבת. ולפי השקפה זו, יש לאסור גם השארת אתר אינטרנט פתוח בשבת, וכפי שכתב הרב יונה מצגר בקובץ הזכרון ויען שמואל [20].
אולם בשו"ת באר משה [16] כתב על דברי החלקת יעקב ש"עשה עצמו לדייני גזירה וגוזר גזירה חדשה שבודאי אין ביד שום רב, יהיה מי שיהיה, לגזור מעצמו גזירות חדשות. ובוודאי אם גדולי רבנים דזמנינו יגזרו גזירה, ובהסכמה יעלו לגזור, בוודאי נכוף ראשינו לקבל גזירתם, אבל רב יחידי בוודאי אין בידו לגזור וגם בוודאי לא נקבל גזירתו" [נדון דומה מוצאים אנו בשאלה האם מותר לענוד שעון יד אלקטרוני עם מחשב, שנחלקו הפוסקים האם ניתן לחדש בדורינו 'גזירה' שלא להשתמש במה שמותר מצד ההלכה, עי' במובא בספר ילקוט יוסף [15] בענין זה].
ט. 'לפני עור לא תתן מכשול' ואיסור 'מסייע לעוברי עבירה' - בהכשלת הגולשים באתר
עד עתה נדונו בהרחבה מה הם האיסורים האפשריים שעובר עליהם בעלי אתר אינטרנט הפתוח בשבת, מחמת מעשיו [מדין שביתת כלים, שכר או הנאה ממעשה שבת, חשש מראית עין, זילותא דשבת, או בגלל האיסור למכור בשבת] כעת, נותר לברר אלו איסורים עלולים הגולשים באתר לעבור בשעה שיכנסו לקרוא את הכתוב בו, או לקנות מוצרים. ולכאורה האיסורים האפשריים הם: [א] הפעלת המחשב. [ב] כתיבה במחשב. [ג] איסור מקח וממכר שיש על הקונה בשבת.
וממילא יש לדון האם בעלי האתר עובר על איסור 'לפני עור לא תתן מכשול' או 'מסייע לעוברי עבירה', כתוצאה מכך שהשאיר את האתר פתוח בשבת.
ובפשטות, הסבירות שאדם יפעיל את המחשב במיוחד עבור גלישה או מסחר באתר הזה לא כל כך שכיחה, וקשה לומר שזו תהיה סיבה לסגור את האתר כדי לא להכשיל את הגולש באיסור דאורייתא של מבעיר או בונה. והשאלה היא רק מצד שהגולשים עוברים באיסור בשעת הכתיבה על המחשב. וגם לדעת הסוברים שאין בכתיבה על המחשב איסור כתיבה ובנין מהתורה, כבר נקט המנחת חינוך [17] שהמכשיל את חברו באיסור דרבנן עובר על 'לפני עור' מדאורייתא. ואם כן, גם אם בהכשלת הגולשים באיסור דרבנן, יש איסור 'לפני עור' מהתורה.
אלא שבעיקר איסור 'לפני עור לא תתן מכשול' או 'מסייע לעוברי עבירה', צריך לברר אם שייך בכלל בנדון השארת אתר אינטרנט פתוח בשבת, שכן מפורש בסוגיא בעבודה זרה [17] שאחד התנאים לעבור על איסור 'לפני עור' הוא רק ב"דקאי בתרי עברי דנהרא". והיינו, כאשר החוטא לא יכול היה לעשות את העבירה ללא עזרתו של המכשיל. ואם כן, כאשר אדם מחזיק בבעלותו אתר, שיש אתרים אחרים הדומים לו אשר פתוחים גם הם בשבת, יתכן שאין עליו איסור 'לפני עור', שכן אין זה מוגדר כ'תרי עברי דנהרא'.
אולם גם באתר יחודי שאין דומה לו, המוגדר כ'תרי עברא דנהרא', נראה שאין איסור לפני עור בספק, כמפורש ברמב"ם [17] ובמשנה ברורה בהלכות נטילת ידים [17]. וכן נקט לדינא בשו"ת באר משה בתשובתו בענין מזכירה אלקטרונית בשבת [16] "אפילו דעתו למסחר, אין לאסור, דבספק אינו עובר על לפני עור". והדברים תקפים כמובן גם בנדון השארת אתר אינטרנט פתוח בשבת, וכמובא בקובץ אור ישראל [11] ועי' גם בקובץ תחומין [14].
גם איסור מסייע בידי עוברי עבירה המפורש בדברי התוספות בשבת [18] מסתבר שאין בנדון דידן, מכמה טעמים המתבארים בדברי הפוסקים בגדרי מסייע לדבר עבירה, ואשר הובאו בספר דברי דוד [18] שבאיסור דרבנן יש רק 'לפני עור', ולא איסור 'מסייע ידי עוברי עבירה'; דברי הש"ך שאיסור 'מסייע לדבר עבירה' לא נאמר בישראל מומר; ודברי האחרונים שאיסור 'מסייע לדבר עבירה' הוא רק כאשר מסייע בגופו או בממונו לעבור עבירה, ולא במוכר.
ועי' בדברי האגרות משה [18] שכתב כי במקום ש"עיקר הדבר אינו לאיסורים, לא אסרו בזה משום מסייע כשליכא איסור דלפני עור". ואף כאן, באתר הפתוח כל השבוע הרי שאינו מיועד לגלישה דווקא לשבת, ולפי האגרות משה לא נאמר באופן זה איסור 'מסייע לדבר עבירה'.
* * *
י. הכרעת הפוסקים
מאחר ונושא פתיחת אתרי אינטרנט בשבת עלה על שולחן פוסקי ההלכה רק בשנים האחרונות, עדיין לא דשו בו הרבים. יחד עם זאת, כמה מפוסקי דורינו הביעו בזה את דעתם, דעת התורה וההלכה.
יש המצדדים להיתר, כמבואר בקובץ אור ישראל ([11]; [20]) ובחידושי רץ כצבי [21]. אולם בשו"ת שבט הלוי [19] כתב: "הנלענ"ד ברור דכל העסק הזה הוא עסק של איסור", עיין בנימוקיו, ומסקנתו לדינא: "אם שעת הדחק הוא, אין עצה אלא מש"כ כב' בסוף דבריו שישראל ישכיר הקומפיוטר בשבת לגוי והגוי יתן בתור שכירות חלק מהרווח לישראל, וגם זה אינו משנת חסידים, רק במקום הפסד".
וכך גם מסקנתו של רבי יחזקאל ראטה, אב"ד קארלסבורג בקובץ אור ישראל [20], וכן היא דעת הגרי"ש אלישיב המובאת בספר קדושת השבת [19] וכן כתב הרב יונה מצגר [20] "וכבר הורו שאר רבני קשישאי בארץ ישראל ומהם מרן הגאון הרי"ש אלישיב שליט"א והגאון הר"ח קנייבסקי שליט"א, לאסור הפעלת אתר אינטרנט בערב שבת באופן שיפעל מעצמו, ואין לנו להתיר במקום גדולים. לכן להלכה: אין להפעיל אתר למסחר אלקטרוני מערב שבת באופן שיאפשר ביצוע פעולות קניה ומכירה בשבת".
* * *
לדעת האוסרים להשאיר אתר האינטרנט פתוח בשבת, מובא בשמו של הגרי"ש אלישיב ([19]; ספר קדושת השבת) שהזמן הקובע הוא השבת במקומו של בעלי האתר. וכן מביא בחידושי רץ כצבי [21] שאתר האינטרנט של חברת 'מסורה - ארטסקרול', נסגר לכניסת גולשים מידי שבת לפי שעון ניו יורק, והדבר מאוזכר בהודעה המופיעה בדף הבית של האתר מידי שבת.
יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ
מאתר olamot.net
מאתר olamot.net
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה