ומאן דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דברכות. על כל נשימה ונשימה - מכאן שמברכים על הריח. נפגש אתה בהופעת טבע כל שהיא, קומה ושא עליה את שירתך. אתה רואה חכם מחכמי ישראל, כלומר הנפגש בהופעת הגדלות, אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו. והרי הדברים תמוהים במקצת, שאר רוח, נשמה יתרה, נפש גדולה, היש לך חזיון בין שאר חזיונות יקום וטבע מרומם את הרוח ומעדן את הלב גדול מזה.
הופעה זו שצפרדע שמה פרק שירה יש לה ועל כל שיר היא ממשלת שלשת אלפים משל. צא וחשוב מעתה כמה אלפים משל להופעה זו של נפש נשגבה, ומדוע איפא לא נשא ברכתנו שירתנו על הופעת הגדלות בתור מתת אלקים מבלי אשר נצרף לה את היסוד של יראה התלוי בבחירתנו. אנו ימים ונהרות ברקים ורעמים נחנים בשירתנו ועל גדלות נפש אין אף מלה.
וזכורני רק ימים מספר עשיתי במתיצתו ז"ל ומיד באותה שעה הרגשתי נאמנה, לא ימים הם אלה כי אם הימים של קליטת שלל צבעים טבועים במערכת הויתה של נפש גדולה זו. ואגב קליטה, השתלט עלי רושם מיוחד, ספק מחשבה ספק הרגשה עומד אני פה לפני נפש הופעה שכל עשרה הרב מידי סגולותי' הטבעיות באו לה. ואף על פי כן ברי לי שלו לא היתה לנפש זו דרכה דרך אורים לה' בעקבותי' בעקבות היראה הכל היה פגום כאן. וככה חזר הדבר ונשנה שבכל פעם המצאי אתו פנים אל פנים עלתה לי ספיגת רשם של כלליות אישיותו במחיר התלבטות זו בין עשר סגולה ונחלה ממרומים ובין אוצרות עבודת הלבבות ביחוד המעשים פרי הבחירה. ומי יודע נתיב הרוח.
פעם אחת בשעת תהיה כזו חדרה בי מחשבה בכל מלא בהירותה. אין כאן שני צדדים של המטבע, ואין כאן דו פרצופין של הגדלות. דא ברא סביך וחד בחבריה מתאחד אין טבעיות יתרונה של נפש גדולה מישראל ראויה לשמה אם לא תסגל לה ידה של הבחירה החפשית את יסוד היראה לראשית חכמתה. וכל טפח למעלה שאין טפחים עולות כנגדו מלמטה סופו למים שאובין וכל שאר רוח נפש גדולה נשמה יתרה מתת אלקים בישראל שאין אבוקת היראה מעשי ידי אדם מאירתה רצוצה היא מרוסקה היא מעוכה היא ואין מברכין על הפתיתין.
וברוך שחלק מחכמתו ליראיו
[אגרות פחד יצחק עמ' קכ"א]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה