מדברי אגרות מרן זצ"ל
ועוד דנו בזה רבים - עי' בס' נחלת צבי ח"א למו"ר הרה"ג ר' זאב קליין שליט"א פ' ויגש ועוד עוד.
לזכות שמחה בן נעכא גיטל
בדברי המהר"ל מבואר דאע"ג דכל
דיני גירות ילפינן מהר סיני והיה צריך להיות לכאורה שאחרי מ"ת יהיה האח מותר באחותו
דקיי"ל דגר שנתגייר כקטן שנולד, מ"מ אין הדבר כן, דמכיון דגירות הר סיני
היתה על ידי כפיית הר כגיגית לא דיינינן בי' כקטן שנולד.
הסברת הדברים בהקדם הדין המבואר בפוסקים
דכופין את האב לשכור מלמד לבנו. והקשו על זה מהמבואר בגמ' שבת דף ל"ב דבעון ביטול
תורה בניו של אדם מתים משום דקרא למען ירבו ימיכם נדרש לפני פניו וקאי גם על ולמדתם
אותם את בניכם וא"כ הוה ליה חובת הלימוד לבנים מצות עשה שמתן שכרה כתוב בצדה וקיי"ל
דמצות עשה שמתן שכרה כתוב בצדה אין ב"ד כופין עליה.
ובפירוק תמיהה זו נאמר על פי מה שהשריש
הרמב"ם דכל כפיית ב"ד נידונית כרצון מצד שלאמיתו של דבר גם הרשע משתוקק לקיום
מצוות אלא שהשאור שבעיסה מעכב וממילא לאחר הכפיה מרוצה הוא באמת. והנה בתורה שבכתב
לא נתפרש השכר בעלמא דאתי וא"כ במקום שמצינו שכר מפורש בתורה, הכונה היא לשכר
בהאי עלמא דוקא, והרי בודאי הרצונות והשאיפות דהאי עלמא הם גלויים ומפורשים. וזו היא
באמת הבהרת הענין שאין ב"ד כופין על מצות עשה שמתן שכרה כתוב בצדה מפני שאנו דנים
כי במקום שהסמיכה התורה שכר דהאי עלמא לקיום מצוה הכונה היא שבקיומה של מצוה זו יכנסו
הרצונות הגלויים והמפורשים דוקא וממילא אין כאן מקום לכפיה שאין הכפיה נידונית כרצון
אלא משום שהיא נסמכת על הרצון הפנימי הגנוז והטמיר. ובאמת בכל עניני הקדושה של קיום
מצוות הרצון הגנוז הזה מפקיע את קיום המצוה מכלל אונס אבל קשור המצוה עם שכר דהאי עלמא
מורה באצבע על חובת שיתופם של השאיפות הגלויות והמפורשות ועל כן מצות עשה שמתן שכרה
כתוב בצדה אין ב"ד כופין עליה.
והשתא אף אנן נמי נימא, דהרי השבעים פנים
לתורה נערכים הם לפי מדת הגליא שבהם דהפנים של רמז הם גנוזים לפי ערך הפנים של פשט וגו'
וממילא עד כאן לא שייך לומר דסמיכות המתן שכר מחייבת את שיתופם של הרצונות הגלויים
בקיום המצוה אלא באופן שהמתן שכר הוא מפורש להדיא אף בפנים היותר נגלים של תורה משא"כ
אם השכר נלמד במדה מן המדות שהתורה נדרשת בהן. הרי נמצא כי בפנים הגלויים של פשט לא
נתרשם השכר הזה וממילא אי אפשר לדון את השכר הזה כמחייב את שיתופם של הרצונות הגלויים
ושפיר אפשר לסמוך על הנקודה הפנימית של קדושת ישראל ולסלק את השאור שבעיסה על ידי כפיית
ב"ד ומכיון שלהדיא מפורש בסוגיא הנ"ל דשבת דסמיכות המתן שכר ללימוד הבנים
זקוקה היא למדה שמקרא נדרש לפניו ולפני פניו אין השכר הזה מונע את דין הכפיה.
וחוזרים אנו לדברי מהר"ל שמכיון שהגרות
של הר סיני היתה ע"י כפיה, בעל כרחך שיש כאן סמיכות על נקודה פנימית של הכנה לגרות מראש,
וכל גרות שכל עצם החלות שלה בנויה היא על יסוד נקודה מוקדמת לעצם הגירות לא שייך לדון
בה דין לידה חדשה. [ע"ע פחד יצחק שבועות מאמרים י"ט וכ'].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה