"מלאכים מסתובבים פה"

אריה שטראוס היד נפל במלחמת לבנון הראשונה. איש צעיר, שהותיר אלמנה צעירה ותינוק. בעידוד הוריו של אריה נישאה רעייתו מחדש אך זכרו של אריה מעולם לא מש מהבית. למעלה מעשרים שנה חלפו - התינוק היה לאיש ואף התחתן. אחד מהנוכחים בחתונתו מתאר במכתב לחיים ולדר מה שקרה שם, איך מגדלים ילד במורשת אביו שהלך לעולמו בעודו תינוק.  

 

בשבוע שעבר השתתפתי בחתונה מיוחדת במינה ואני מרגיש צורך לשתף אותך ואת מאזיניך בסיפור שמאחוריה. הסיפור מתחיל לפני כ-25  שנים, בעצם הרבה לפני כן. אני ילדי חיפה כבן ארבעים. אני שייך לקהילת ”אהבת תורה”ברחוב ארלוזורוב פינת יוסף. זוהי קהילה של ייקים.

 
אחד החברים שלי מאותה קהילה היה ילד בשם אריה שטראוס. 
גדלנו יחד, בתום בית הספר נפרדו דרכנו הוא הלך לישיבה אחרת אולם היינו נפגשים מפעם לפעם בשבתות חופשה ובבין הזמנים בבית הכנסת ”אהבת תורה”. אריה שטראוס היה בחור גבוה ונאה קרוב מאד לשני מטר גובה. הוא היה חזק מאד ובעל אישיות יוצאת מן הכלל. אריה נקרא על שמו של דודו אריה שנפל במלחמת השחרור מכדור שפגע בראשו. 

בגיל די צעיר הוא התחתן עם חיפאית שגם משפחתה התפללה במניין שלנו. משפחת דרייפוס. 
שטראוס ודרייפוס שני שמות יקיים מובהקים. שידוך מהשמים. הם התחתנו. הייתי בחתונתם הם היו כל כך מתאימים. שניהם אנשים נעלים ממשפחות מעולות שקיבלו את החינוך הכי טוב שניתן להעלות על הדעת. 

כשנה לאחר מכן נולד להם בן. הם גידלו אותו באהבה וממש פרחו כזוג וכהורים. 
ואז הגיעה שנת 82, . מלחמת לבנון. אריה שטראוס נקרא לשרת [במסגרת ההסדר של ישיבת הכותל] בחיל השריון ונדמה לי שהיה נהג טנק. 

בקרב סולטן יעקוב הידוע לשמצה פגע פגז בראשו של אריה והוא נהרג במקום ארבעים שנה לאחר מות דודו שעל שמו נקרא. נותרה אלמנה עם ילד בן שנה וחצי שבקושי הכיר את אביו. 
אני לא אשכח את האבל הנורא, האיש היה התגלמות המושלם בעולם, וכמו הרבה מושלמים הקבה החליט כנראה שהוא יותר מדי מושלם לעולם כל כך פגום כשלנו - והחליט לקחת אותו. 

כעבור שנה בערך, פנו הוריו של אריה היד לכלתם ואמרו לה בזו הלשון ”אישה צעירה את בתנו היקרה הסירי בגדי אלמנותך והינשאי מחדש כי את עוד בתחילת החיים ואין שום טעם שתישארי באלמנותך. נכדנו בנך צריך אבא ועלייך למצוא שידוך”.

 
ולא הסתפקו בכך אלא טרחו והציעו וביררו כאילו הייתה זו בתם ממש. 

ובסופו של דבר נמצא שידוך הולם. רופא צעיר בן גילו של אריה בשם ד”ר זקס. 

בני הזוג שטראוס השתתפו בחתונה כמובן ומבחינתם ד"ר זקס היה הבן שלהם יחד עם הבת שלהם לבית דרייפוס. ולזוג נולדו ילדים נוספים והם - כמובן מאליו היה שלושה זוגות סבתות סבא וסבתא שטראוס, זקס ודרייפוס.

למן ההתחלה הקפיד הד”ר זקס שחלילה לא ישכח הפעוט את דמותו של אביו. לפיכך התקין ליד מיטתו תמונה גדולה של האבא, ובכל יארצייט היה הולך עם הפעוט לבית הקברות לומר עליו קדיש. 
מהכא להתם היה מספר לבן את אישיותו המיוחדת של אביו אותו לא הכיר, היה מספר עליו סיפורים, מתאר את דמותו, את שקידתו בתורה ואת הקפדתו במצוות וגם את גבורתו כלוחם ואת צורת מותו כקדוש. 

מובן שהילד גדל עם המון גאווה מאביו המת ועוד חום ואהבה מאביו החי ומאמו. המשפחה הזו התנהלה בצורה הכי טובה שיכולה להיות כאשר הסבא (שעם השנים הלך לעולמו) והסבתא תיבדל לחיים טובים וארוכים, הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה, והם לא היו רק הסבא והסבתא של הילד אלא של כל הילדים שנולדו לזוג. 

הילד גדל בצורה הכי בריאה שניתן להעלות על הדעת, עם מרות אב ועם חינוך מעולה. הילד גדל הלך לישיבה, וכמו אביו, השתדך עם בת זוג והתחתן. 

קשה לתאר את גודל השמחה ואת גודל ההתרגשות כמה דמעות נשפכו שם. 
הילד פסע לחופתו כשברקע נשמע קולו של אביו ששר לחתן וכלה בילדותו, לא ברור מהיכן השיגו את ההקלטה. הלכו הסבתות שטראוס ודרייפוס וזקס וכולם מסביב שיודעים עד כמה מיוחדות הנפשות הפועלות וכיצד הצליחו לשמר את זכרו של האב בחכמה ובתבונה.

 
סידר את הקידושין הרב יצחק זילברשטיין מבני ברק ולאחר הברכות הוא נשא דברים ואמר:  
”רבותי היקרים האינכם רואים? מסתובבים כאן מלאכים מסביב לחופה הזאת. האינכם חשים 
בזה? ”
”נמצא כאן אתנו הקדוש רבי אריה שטראוס השם ינקום דמו, והוא זך וטהור יותר מכולנו. כי יש טהרה שהיא יותר ממקווה והיא מקווה של אש. הקדוש רבי אריה עבר מקווה של אש שהיא הכי טהורה שניתן להעלות על הדעת והוא איתנו מלווה את בנו לחופה”.

 
ואחר כך הוסיף הרב זילברשטיין ”ויש עוד מלאך - הד”ר זקס שגידל את הילד הזה במקום אביו. וכמה שמסר נפשו כאילו ילדו שלו, לא זו בלבד שלא השכיח לו את אביו אלא להפך טיפח את מורשתו של האב ועוד הוסיף משלו, האינכם רואים? מלאכים של ממש מסתובבים כאן”.

 
”והאמא, הוסיף הרב זילברשטיין האלמנה שאזרה כוחות והקימה שוב את משפחתה וגידלה את הילד שלה ושל אריה במסירות יחד עם עוד ילדים - עוד מלאך”.

 
ואחר כך הוסיף הרב זילברשטין עוד מלאך אחד. מה שגרם לכולם להתפרץ בבכי. 

הוא הזכיר את אמו של ר` אריה הגב' שטראוס שעמדה כגיבורה ולא נעה ולא זעה 
”הרי לכם מלאך של ממש, אישה חכמה ובעלת מידות שהשליכה את כל הנגיעות האישית והשתמשה במידותיה התרומיות. היא אמרה לכלתה הסירי בגדי אלמנותך סייעה לה להינשא והרוויחה עוד נכדים שקוראים לה סבתא”. 

”מלאכים מסתובבים כאן” אמר הרב זילברשטיין וכל המשתתפים געו בבכי של התרגשות כולל החתן והכלה, וכולל עבדכם הנאמן כותב השורות.

אני רוצה שתספר את הסיפור הזה בספרך הבא, ותנסה להעביר מעט מההתרגשות שאנו חווינו ושיהיה זה לאות ולמופת לכולם כיצד אנשים נאצלים פועלים על פי מידותיהם הטובות (ושלא נבוא לידי ניסיון) ושיהיו הדברים לעילוי נשמתו של הקדוש והטהור ידידי רבי אריה שטראוס השם ייקום דמו ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. 

 

[ואף אני הכותב הקטן הצב"י היה מיודד עם החתן - בר אוריין בעל מידות תרומיות ההולך בדרכי אבותיו].