עבודה בבכורות

בפחד יצחק פסח מאמר כ' סק"ג כתב וז"ל ודבר פלא מצינו בפירוש המשניות להרמב"ם שילהי מסכתא זבחים על מאמר המשנה כי עד שהוקם המשכן היתה עבודה בבכורות. כתב הרמב"ם דעד שהוקם המשכן היינו מאדם הראשון עד משה רבנו. והתמיהה רבה, כי הלא מפורש שנינו בפ"ק דבכורות דקדושת בכורה לענין עבודה עד שהוקם המשכן וקדושת בכורה לענין פדיון בני חדא בקתא אינון, וא"כ פשוט הוא דענין העבודה בבכורות אינו מתחיל רק ממכת בכורות ומה זה שכתב הרמב"ם מימות אדם הראשון, וצע"ג עכ"ל. ובדוקא מביא סיוע לקושייתו מהגמ' פ"ק דבכורות דף ד' ע"ב שמובאת שם משנה זו בזבחים ושם מסיקה הגמ' שקדושת בכורות לגבי עבודה הוא מפדיון בכורות וא"כ צ"ע על הרמב"ם שכתב שהוא מאדם הראשון [עי' מש"כ בקובץ מוריה שנה ח' י-י"ב עמ' צ"ו].

 

ומצאתי שהגאון ראש הישיבה זצ"ל תירץ את קושייתו [בקובץ מוריה נ"ב עמ' צ"ו]  וז"ל: "אמנם עכשיו ת"ל עמדתי על בירור הענין, ועל יישוב הקושיא שבפחד יצחק. דלקושטא דמילתא, ענין העבודה בבכורות היה נהוג מאז ומעולם אלא שדין הבכור לענין העבודה היה תלוי בבכור מן האב דסתם עניינו של הבכור הוא העומד במשפחה במקום האב כמו דכתיב בבכור פרעה היושב על כסאו ורק מיציאת מצרים נתחדשה הלכה של קדושת הרחם
והקדושה הזו של הרחם הכניסה גם הבכור של האם במסגרת המהלך של העבודה בבכורות. ונמצא לפי זה, דלאמיתו של דבר, משנה זו של עבודה בבכורות כוללת בתוכה כל המהלך של העבודה בבכורות אלא שענין הבכורה מתחלף לפי הנושא, דעד יציאת מצרים היתה העבודה בבכורות של האב ומיציאת מצרים ואילך היה הדבר תלוי בבכור לרחם. ועל כלליות הענין נאמר במשנה דזבחים דעד שלא הוקם המשכן עבודה בבכורות אלא דמכיון דבמשנה זו נכלל גם הבכור של פטר רחם לכן שפיר מבואר בגמרא שזה תלוי בפדיון הבן שכן עיקר
דין של פטר רחם בא בתורה לשם פדיון הבן ע"כ.

 

ויש להאריך....