ש"מ מדרבי עקיבא

בפסחים [דף ה ע"ב] אמר רבא ש"מ מדר"ע תלת, ש"מ אין ביעור חמץ אלא שריפה וכו'. וקשה הרי בפסחים [דף כ"ז ע"ב] ילפינן הא דאין ביעור חמץ אלא שריפה במה מצינו מנותר, דישנו בבל תותירו וחמץ בבל תותירו מה נותר בשריפה וכו'. והנה בביצה [דף כ ע"א] ס"ל לב"ש שאור בכזית וחמץ בככותבת וא"כ דבל יראה דחמץ בככותבת ליכא למילף חמץ מנותר דבשריפה, דמה לנותר דבל תותירו בכזית עי' מנ"ח [מצוה ח] הביא ד' שו"ת מצל מאש [סי נ"א] שכ"כ, משא"כ חמץ דבל יראה הוא בככותבת [וזה הוי פירכא עי' יבמות דף קי"ד ע"ב דקאמר מה לשרצים דאיסורן במשהו ועי' חולין דף ק"כ ע"ב] וא"כ קשה, הא ר"ע יליף מאך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם דהוא מעיו"ט וי"ל דר"ע ס"ל כב"ש דחמץ בככותבת וליכא למילף מנותר רק שאור דבשריפה כיון דשיעורו בכזית כמו נותר ושפיר מוכח דתשביתו דכתיב בשאור הוא מעיו"ט משא"כ חמץ דשיעורו בככותבת וליכא למילף מנותר דבשריפה י"ל דר"ע ס"ל כחמץ דהשבתתו בכל דבר דבלא"ה ס"ל לר"ע כב"ש דלא אמרי מתוך [כמו שכתוב בהמשך דברי הגמרא], וי"ל דגם בזה דחמץ בככותבת ס"ל כב"ש ולא מוכח מנותר רק שאור דבשריפה אבל חמץ דשיעורו בככותבת י"ל דס"ל לר"ע דהשבתתו בכל דבר ומנ"ל לרבא להוכיח מד' ר"ע דס"ל אין ביעור חמץ אלא שריפה עכ"ק הנפלאה.

ובקיצור - אולי ר"ע סובר שאין ביעור שאור אלא בשריפה שנלמד מנותר ושיעורם זהה משא"כ חמץ ששיעורו שונה מנותר א"א ללמוד ממנו, וא"כ מנין לרבא שר"ע סובר אין ביעור חמץ אלא בשריפה?

עי' מה שכתב בזה  בספר המופלא 'אבני ציון' ח"ב סי' א'